לחזיאל, בני (בנימין)

בן שנטל ואלי. נולד ביום י"ג בתשרי תשמ"ב (11.10.1981) באשקלון. אח לאתי, מזל וקובי. בני, תינוק יפהפה וחייכן, גדל והיה לילד רב כשרונות. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'דקל' באשקלון, המשיך אל תיכון 'אורט אפרידר רונסון' בעיר, וסיים אותו בהצטיינות. בני אהב לבלות בחיק משפחתו. הוא הקפיד על מצוות כיבוד אב ואם והרעיף חום ופינוקים על אחיותיו ואחיו הצעיר. את חיבתו לספורט יישם במשחקי טניס וכדורגל והיה אוהד של קבוצת הכדורגל 'מכבי תל אביב'. כנער, רקד בלהקת 'הורה אשקלון'. בני היה אדם מלא שמחת חיים ומוקף תמיד בחברים. אהב לצחוק, לבלות, לשמוע מוזיקה וללכת לים. המאכל האהוב עליו היה במבה וסימן ההיכר שלו: חיוך רחב. הכל ידעו: כשבני בסביבה, יש מי שדואג להרים את המורל ו'לעשות שמח'. במרס 2000 התגייס בני לצה"ל, לחטיבת 'גבעתי'. הוא שירת כלוחם בגדוד 'שקד', בפלוגה המסייעת, במחלקת הסיור 'החמישיות' – המחלקה שמילדותו חלם להגיע אליה. במהלך שירותו השתתף במשימות מבצעיות בלבנון ובעזה. הוא השתלב היטב ביחידה והיה אהוב מאוד על חבריו, אשר כינוהו בחיבה 'חשי' (נחש), כיוון שדאג תמיד לצאת הביתה בשבתות. מפקדו, סא"ל ארז מספר: "בני היה גאה בתפקידו ושאף לתרום ככל יכולתו. תמיד התנדב לכל משימה ופעילות מבצעית, על אף הסיכונים והקשיים. מפקדיו וחבריו אהבו אותו מאוד והעריכו את עבודתו. כחייל למופת, חייכן וצנוע, היווה בני דוגמה לחיקוי." במהלך שירותו הועלה לדרגת סמל. ביום ג' בחשוון תשס"ב (20.10.2001) נפל בני בעת שירותו, ימים ספורים לאחר שמלאו לו עשרים. הוא נהרג בתאונת-דרכים בכניסה הצפונית לאשקלון, לאחר שחזר מבילוי עם חבריו שחגגו את יום הולדתו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. במלאות חודשיים לנפילתו של בני, נערך ערב זיכרון, שנישאו בו דברים לזיכרו. ספדה לו אחותו מזל: "בני, אין לי מלים לתאר עד כמה אתה חסר לי. השארת בי חלל ריק. אני יודעת כמה אהבת להיות ב'גבעתי' וכמה אבא היה גאה בך… אני זוכרת את המבט השמח שהיה על פניך כשהיינו באים לבקר, וגם את המבט העצוב כשהיינו עוזבים. אני רוצה להבטיח לך משהו: אני אלך ל'גבעתי' ואמשיך את דרכך. אני יודעת שתשמור עלי מלמעלה, ותהיה גאה בי כמו שאני בך. היתה לי זכות גדולה להכיר אותך, אח שלי." כתבה שוש, המחנכת של בני בתיכון: "ילד ג'נטלמן וחייכן שהרבה להחמיא לי ולכל הסובבים אותו… בני היה נבון, בעל יכולת ועם רצון לרצות את כולם ובעיקר את הוריו… ברור לי לגמרי שלולא נגדעו חיים צעירים ויפים כמו שלו, נכון היה לו עתיד ורוד, כי הוא היה חדור מוטיבציה וסימפטי לסביבה. שתי התכונות האלו, ללא ספק היו מובילות אותו להצלחה רבה… ילד כמו בני, שחסר כאן למטה, יכול להיות רק מלאך טוב למעלה. הוא לבטח שומר על המשפחה, מבטיח שלא יאונה לנו, האוהבים, כל רע." הזמר שריף הקליט את השיר 'איך הלכת בני', שנכתב על-ידי ארלט ספדיה לפי לחן טורקי עממי: "ים של כוכבים/ בשמים עצובים/ בוכים עליך/ קשה בלעדיך/ פרח שנקטף/ לי היית כמו אח/ פתאום תוך לילה/ אתה שם למעלה./ אתה חסר לי/ מה אתך, ספר לי/ הדמעות מספרות/ כמה זה קשה לי./ איך הלכת בני/ איך הלכת ממני/ נשמתי זועקת/ כך בתוך השקט./ אימא מחכה/ שתגיע כל דקה/ שתפתח הדלת/ בלב היא מתפללת/ אין לי כבר מלים/ כי אתה שם במרומים/ צוחק אלינו/ אבל בלעדינו." לזיכרו של בני הוקם אתר אינטרנט שכתובתו http://end.at/beni.