fbpx
לזר, ליעד

לזר, ליעד


בן תמר וגבריאל. נולד בחיפה ביום ט' בשבט תשל"ו (11.1.1976), בן בכור להוריו. למד בבית-הספר היסודי 'תל חי' ובבית-הספר התיכון עירוני ג'. כשהיה בן עשר נולד אחיו מעין. ליעד היה קשור מאוד לאחיו התינוק ולא עזב אותו לבדו אף לרגע. הקשר הטוב ביניהם נמשך והתחזק לאורך השנים ומעין היה תמיד כרוך אחרי אחיו. ליעד גדל והיה לגאוות המשפחה. הוא התייחד בטוב לבו וביופיו. היה אהוד מאוד על חבריו ללימודים ותמיד במרכז העניינים. ליעד היה בחור חם, אוהב, טוב, חריף ועירני, אקטיבי וסימפטי, ובלט בחוש ההומור שלו. ליעד אהב לחיות, אהב לצחוק וליהנות עם חבריו הרבים. חברתו ליאת סיפרה עליו: "כל כך אירוני… שמך מסמל נצחיות, פירוש השם הוא 'שלי לעולמים', וכך באמת חשבתי שתהיה, כך באמת כולם חשבו שכל מי שקורא בשמך באמת מתכוון לחברות נצחית, לחברות אמיתית! וכך, ליעד, באמת היית. כך אזכור אותך כל חיי, כחבר כל-כך טוב, כל-כך נאמן ומסור ותמיד תמיד עמדת לצידי כשהיה צריך." בתום לימודי התיכון המשיך ליעד לשתי שנות לימודים נוספות במגמת חשמל בבית-הספר להנדסאים 'בסמ"ת', ולאחר שהוסמך כהנדסאי חשמל התגייס לצה"ל בחודש מאי 1996. ליעד שירת במכללה הטכנולוגית של חיל-האוויר כמדריך ומורה במקצועות החשמל, ומיד בתחילת שירותו ערך לעצמו רשימת תכונות שיעזרו או יפריעו לו בהדרכה. התכונות שידע שיסייעו לו – סמכותי מאוד, ישר, רגוע מאוד, אחראי ומומחה תוכן. הוא גם ידע אלו תכונות יהיו לו לרועץ – היותו ישר מדי, ולעתים יותר מדי סלחן. ליעד הכשיר את חניכי דור ההמשך של חיל-האוויר והובילם לבגרות ולהישגים מרשימים. בקרב חניכיו שימש דוגמה ומופת, מקור לחיקוי ולהערצה. ביום א' בניסן תשנ"ח (28.3.1998) בעת ששב מבילוי, נהרג ליעד בתאונת-דרכים שאירעה בצומת אליקים והוא בן עשרים-ושתיים. הותיר אחריו הורים ואח. ליעד הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. מפקד המכללה שלימד בה, סא"ל מנחם, ספד לו: "החברים הקרובים אליך לא מאמינים שאתה לא איתנו. אתה חסר בנוף בית-הספר. אנחנו נחקוק את זיכרך ולא נשכח את החיוך המקסים, הצחוק הסוחף שלך. למרות הקשיים והמגבלות שהיו לך המשכת להשקיע את הנשמה בטיפול מסור וחם בילדים, כמו אבא ואמא." בת דודתו אורית כותבת לליעד: "…אתה בשבילי אציל נפש, עדין, יפה, מתחשב ואוהב, דואג ומסור. תמיד התייחסת אלי כאל אחות, תמיד שואל לשלומי ועונה בסבלנות רבה לכל שאלותי אודותיך…" לאחר מותו של ליעד כינסו חניכי ומורי המכללה בחוברת את דבריהם לזכרו. סיפרה עליו המחנכת בילי מילר: "לאורך כל הדרך טיפחת את תלמידי הקורס בדרכך החברית והמלטפת. הצעדת אותם לעבר הישגים, שאפילו הם לא האמינו שהם אכן מסוגלים. החיוך לא מש לרגע מפניך החביבים, ואת האור הזה הקרנת על ציבור השוחרים. בדמותך, למעשה, מתמצה הביטוי 'מורה לחיים'!". חניכו יבגני כתב: "היית מדריך שתמיד עזר ונתן תמיכה להתקדם, להצליח! היית אדם מאוד חכם ובמיוחד הצטיינת בידע רב בתחום החשמל. אני תמיד אהבתי את דרך העברת השיעורים שלך, כי שיעוריך היו מהנים, ברורים ושמחים."

דילוג לתוכן