fbpx
לזרוביץ, דוד

לזרוביץ, דוד


דוד, בן בלנקה ושמואל, נולד ביום ט' באדר תש"ט (10.3.1949) בקיבוץ גבעת-ברנר ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון במשק. כבר בילדותו הפתיע דוד את הכל בכושר הזיכרון המופלא שלו. כשהיה בן שנתיים זכר בעל-פה סיפורים רבים שקראו לו והיה מסוגל לחזור עליהם ממש מלה-במלה. כאשר היה בגן הילדים, ידע לזהות את שמותיהם של ילדי-הגן מתוך הכרה-ציורית של התוויות, שהיו מודבקות על חפציהם האישיים. כשהתחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי, למד לקרוא מהר מאוד והיה בין התלמידים המצטיינים בכיתה. התחביבים הרבים שהיו לו, העידו על שילוב נדיר של תכונות הומאניות וריאליסטיות. מחד גיסא טיפח באהבה בעלי חיים, כגון יונים וכלבים והקדיש זמן רב לצילום. מאידך גיסא הצטיין בכישרון טכני בבניית מכשירים שונים. הוא אהב את נוף הארץ והרבה לצלם מראות טבע ונוף. מעשים של אי-צדק קוממו אותו והוא הרבה לדבר בגנותן של רודנות ומלחמות. בגיטרה מצא פורקן לנטייתו המוסיקאלית. דוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967. הוא ביקש לשרת בחיל השריון ונשלח לבית-הספר לשריון, שם השתלם במקצועות הטנק. במיוחד התעניין דוד בצד הטכני של הטנק, שהכיר אותו על בוריו. בחידון בנושא הטנק, שנערך על ידי החטיבה, זכה במקום השני. מפקדיו, שהשגיחו בהתמצאותו המופלגת של דוד בתחום השריון, קדמו אותו מהר בסולם הדרגות. גם לאחר שסיים את שירות החובה, היה נקרא לעתים תכופות לשירות מילואים, והוא מילא את חובתו בהתלהבות וללא כל היסוסים. במשקו עסק דוד במסירות בעבודות הרפת ואף התנדב לעזרת קיבוץ אל-רום שברמת הגולן, שם עשה כשנה. תקופה קצרה עבד באבו-רודס, כדי לחסוך כסף לטיול בחוץ לארץ. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים ירד דוד עם כוח שריון לגזרת התעלה, כדי להשתתף בבלימת התקפות המצרים. שבוע ימים לחם דוד בקרבות העזים, עד שביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נהרג בהפגזה ארטילרית. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קיבוץ גבעת ברנר. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. בדברי ההערכה שכתב מפקדו של דוד, הוא ציין כי דוד היה "תותחן למופת וחייל למופת בקרב".

כובד על ידי

דילוג לתוכן