לוריא, רון אהרון (‘רוני’)
בן משה ויעל. נולד ביום ה' באדר ב' תשי"ט (15.3.1959) בקיבוץ בני-דרום. כשהיה בן שש, עזב רוני עם משפחתו את המשק ועבר לאשדוד. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר 'יהל"ם' שבאשדוד, עם המלצה להמשיך בבית-הספר למחוננים; אולם, הוא העדיף להמשיך את לימודיו בישיבה תיכונית. למד בישיבה 'נחלים' וסיים את לימודיו בישיבה התיכונית 'אור-עציון'. שני תחביבים היו אהובים עליו: קריאה וספורט. בבית היה בולע ספרים וממנהגו זה לא שינה גם בצבא. גם לאחר מסעות מפרכים, כאשר חבריו שכבו לישון, היה הוא נשאר ער וקורא לאורו של פנס. רוני אהב לשחק כדורסל וכדורגל, והיה מנצל כל אפשרות להשתתף במשחקים אלה. רוני היה חבר אהוב בחברה. היה חבר בתנועת הנוער 'בני-עקיבא', יזם פעולות רבות ומגוונות, גם בכיתה היה מארגן ערבי-חברה. מיד עם גמר הלימודים גויס רוני לצה"ל והתנדב לגולני. במסגרת שירותו עבר קורס נהגי- נגמ"ש וקורס מ"כים חי"ר. בגמר קורס-המ"כים הוצב להדרכה כמדריך-נגמ"שים בבית- ספר לחי"ר. ביום י"ג בכסלו תשל"ט (12.12.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבאשדוד. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. ליד קברו, הספידו מפקדו: "רוני היה חייל ומפקד למופת. בנופלו הצטרף רוני למשפחת המפקדים של צה"ל אשר נפלו במילוי תפקידם בצריח המפקד". לזכרו הקימה המשפחה חדר-עיון בבית-הכנסת 'בית צור' באשדוד. חבריו הקימו ספרייה עיונית על-שמו בסניף תנועת -'בני-עקיבא' באשדוד.
