לורד, אבנר

בן חיים וקטי. נולד ביום ל' באייר תש"ח (7.7.1948) ברחובות, בעיצומה של מלחמת השחרור. הוא גדל והתחנך בקיבוץ עין-דור, למד בבית-הספר היסודי ובמוסד התיכוני "התבור" שבקיבוץ והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הוא היה חובב ספורט ושיחק בנבחרת הכדורעף של הקיבוץ. היה עובד אחראי במשתלת הפרחים ובמטע הזיתים של הקיבוץ ולפני גיוסו לצה"ל עבד במטע התפוחים והאגסים. מטבעו היה חייכן ושקט, היה בן מסור ואוהב להוריו ואהב את החברים ואת קיבוץ עין-דור מאוד מאוד. משהתבגר התעניין בנושאי כלכלה. אבנר גויס לצה"ל בנובמבר 1966 והוצב לחיל-השריון. הוא היה בחור אמיץ-לב ומשרה ביטחון על סביבתו, שימש סמל להתנדבות ולמסירות ותמיד היה מוכן לעזור לזולת. תמיד מילא את המוטל עליו בלי דברים יתירים, ביעילות ובקפדנות. במלחמת ששת הימים הגיע עד תעלת סואץ. נוסף לשירותו בחזית סיני היה יותר משנה ברמת-הגולן, בקווים הראשונים, ובשנה השלישית לשירותו עשה רוב הזמן בקו-האש בבקעת-הירדן ובעיקר בבקעת-יריחו. הוא אהב את החיים בקוים הקדמיים יותר מאשר את השגרה החדגונית שבבסיס, למרות הקושי והסיכון הכרוכים בהם. הוא השתתף במבצע כראמה במארס 1968 ובחילופי-אש רבים על הגבול הירדני. בתקופת שירותו הגיע לדרגת סמל-ראשון. ביום האחרון לחייו נקראה יחידתו לחלץ כלי רכב ישראלי שנתקע תחת אש האויב. המחלקה כולה יצאה – ואבנר בתוכה – אל תוך ברד הפגזים והעופרת שניתכו מכל עבר. האש הייתה צפופה מאוד ובה גם אש טנקים עזה. מפקד המחלקה עוד הספיק להיכנס לעמדות ולפתוח באש, אבל אבנר שנסע האחרון לא הספיק. ביום כ"ט באב תשכ"ט (13.8.1969), נפל אבנר, כשהוא חשוף בצריח, מפגיעת פגז ירדני. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-דור. מפקד יחידתו ציין במכתב תנחומים להוריו, כי אבנר "לא היסס לקבל על עצמו משימות שדרשו מאמץ, מרץ ואחריות ועשה את עבודתו בשקט ובצנעה". עלון קיבוץ עין-דור, שהופיע בח' באלול תשכ"ט, היה מוקדש בחלקו לאבנר; בשנת תש"ל הוציא הקיבוץ לאור חוברת לזכרו, בשם "אבנר"