לורברט, רן (‘רני’)

בן יצחק וג'ניה. נולד ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1.4.1959) בכפר- יהושע. כשהיה בן חמש, עברה משפחתו לחיפה הוא למד בבית- הספר היסודי ע"ש שפרינצק שבמקום. רן נסע עם הוריו לצרפת. השהות בארץ הנכרייה היתה קשה עליו מאוד ובחופשת-מולדת, כשבא עם אמו לביקור בארץ, גמר רני בדעתו שלא לעזוב עוד את הארץ. החלטתו היתה נחושה, ולא הועילו הפצרות ותחנונים. הוא נשאר בארץ ונשלח לקיבוץ מעוז- חיים כילד-חוץ. שם נקלט יפה בחיקה של משפחה מאמצת, מצא את מקומו וראה את עתידו בו. הוא למד בבית-הספר האזורי שבנוה-איתן ובפנימייה 'נעורים' שבכפר-ויתקין והשתלם בהפעלת ציוד-מכני-הנדסי. רני היה מעורה בכל אירוע משקי וחברתי. הוא היה צנוע תמיד בדרישותיו ועשה הכול מתוך אהבת המקום והמדינה. את רוב זמנו הפנוי הקדיש למשקו ולענף הרפת. גישתו הישירה ומסירותו לענף הקנתה תמיד ערך לדבריו ודוגמה לחבריו. הוא היה פתוח ומוכן לעזור בכל- עת, נטל חלק בכל אירוע משפחתי והתבלט באהבתו לזולת. חדות החיים וחדות הנתינה חיבבו אותו על הכול. בנובמבר 1976 גויס רני לצה"ל על-אף שהיה אמור לעסוק במקצועו – הפעלת ציוד-מכני- כבד – העדיף להתנדב ליחידת-סיור מובחרת ולאחר מאבק ניצח והתקבל. לאחר הטירונות עבר קורס-מ"כים וקורס-צניחה. רני היה חייל ולוחם מצטיין, מילא את תפקידו באורח מעולה. הוא היה חבר טוב ומקובל על חבריו, ותמיד היה המארגן והיוזם בחברה. ביום רביעי, ו' באדר ב' תשל"ח (15.3.1978), נפגע רני בשעת היתקלות, תוך-כדי כיבוש וטיהור של אחד מבתי המחבלים בקרב על 'מרון-א-ראס' שבדרום-לבנון. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבעפולה. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב שר-הביטחון דאז, עזר וייצמן: "רב-טוראי רן לורברט נתן את חייו למען מולדתו… רב-טוראי רן לורברט ז"ל שירת בבית-הספר למ"כים, חיל-הרגלים. הוא היה חייל מצוין, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו. רן לורברט הועלה בדרגה לאחר נפילתו". משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו. בעיתונים 'מעריב', 'ידיעות אחרונות' ו'דבר' פורסמו רשימות על חייו ועל נפילתו.