לוקר, מרדכי (מרק)

בן מינה וחיים, נולד ביום י"ט בחשוון תרפ"ה (16.11.1924) בעיר לבוב, פולין. עלה ארצה בשנת 1933. תחילה למד בבית-הספר הריאלי בחיפה וסיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה "שלווה" בתל-אביב בשנת תש"ב. בן 17 עזב את בית הוריו כדי להתגייס, בניגוד להסכמתם, לצבא הבריטי. לשם-כך זייף את חתימת אביו כדי להעיד כי הוא בן 18 ורשאי להתגייס על דעת עצמו. משלא נתקבל לצבא הבריטי, יצא לשנת-שירות במסגרת הפלמ"ח בדגניה א'. לאחר שסיים את שנת שירותו יצא להשתלם ברפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, והיה שם בין המצטיינים. בשובו שימש כמורה בשרון. מראשית מלחמת-העצמאות שירת במסגרת הפלמ"ח בסביבות ירושלים, כחייל בגדוד "הפורצים" שבחטיבת "הראל". תפקידו היה סגן חובש גדודי, בהתאם להכשרתו המקצועית. מקרב לקרב גילה אומץ-רוח ומסירות לחבריו. מרדכי השתתף במרבית הקרבות הקשים והמרים שבאזור ואף בקרב האכזרי על כיבוש קטמון, שבו מצא את מותו. ביום 30.4.1948 היה בין הפורצים אל מנזר "סן-סימון" בקטמון. לפורצים נגרמו אבידות כבדות בהרוגים ובפצועים, אך הם עמדו על נפשם מול התקפת-נגד עזה של האויב ומרדכי הושיט עזרתו לפצועים תחת מטר-אש עד רגעו האחרון ביום כ"ב בניסן תש"ח (1.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.