לופס, יעקב

בן אסתר ואברהם, נולד ביום ג' בשבט תרפ"ח (25.1.1928) בירושלים. מבית-הספר היסודי בעיר עבר לכפר העבודה תל מונד ושם למד במשך שלוש שנים. משסיים את חוק לימודיו עבר לגור אצל אמו בשכונת שפירא בתל-אביב. כיוון שהיה הבכור במשפחה, הרגיש את עצמו אחראי ליתר הילדים. הוא עבד כטפסן בבניין, וכך תרם את חלקו העיקרי לפרנסת המשפחה. זמן-מה השתייך ל"הגנה" ועם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס גיוס מלא. את המשימות שהוטלו עליו ביצע בדייקנות ובאחריות. היה מקלען טוב, התמחה בהפעלת "פיאט" (נשק נגד משוריינים וטנקים) וחבלן מומחה. שלושה חודשים היה בצבא, שירת בחטיבת "גבעתי", והשתתף בפעולות רבות. בבואו הביתה לביקור, שלושה ימים לפני היעדרו, הזהירה אותו אמו שידאג לנפשו. והוא השיב בחיוך: "אינני יקר יותר מאחרים", ומאז לא נראה עוד. יחידתו נאחזה בגבעה 69 שממזרח לכביש החוף כדי לחסום את תנועת המצרים בו. הגבעה נתפסה ב8- ביוני 1948 והכוח החל להתבצר בה. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) הנחיתו המצרים הפגזה כבדה על המשלט ולאחר-מכן הסתערו עליו כוחות חיל-רגלים בסיוע שריוניות. אש האויב גרמה לנפגעים, להתמוטטות העמדות ולפגיעה בכלי הנשק. בלחץ האויב נסוג הכוח מהמשלט, ובנסיגה בשטח הפתוח נפגעו לוחמים נוספים. במשך שנה תמימה נחשב יעקב כנעדר, עד שנתברר כי נפל בקרב על גבעה 69 ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). ביום י"ח באלול תש"י (31.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק