לוסטיג, צבי

בן פאולה וברנהרד, נולד ביום כ"ו בניסן תרפ"ה (20.4.1925) בעיר מינכן, גרמניה ועלה לארץ ביום 2.10.1933. צבי למד בבית-הספר "תלפיות" בירושלים, לאחר שעבר אליו מבית-הספר הריאלי בחיפה, בו למד זמן קצר. בהיותו בן 16 החל ללמוד מסגרות בבית- הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה וכעבור שנה ניסה להתקבל לצבא הבריטי, אך דחוהו בגלל גילו. בהיותו בן 18 התגייס ואחרי-כן הצטרף לבריגדה היהודית. שירת כנהג באיטליה והשתתף שם בקרבות. עם גמר מלחמת-העולם סיים צבי קורס לריתוך בטכניון בחיפה, עבד זמן-מה בירושלים והצטרף לקיבוץ "השומר הצעיר" נירים, שחנה בראשון לציון ואשר שלח פלוגת התיישבות לנגב, בגבול מצרים. זמן ממושך עבד בהנחת צינור-המים בנגב, ואחר-כך – כנהג של קואופרטיב "הנגב". עם פרוץ קרבות מלחמת-העצמאות היה צבי נוסע במשך כמה חודשים בדרכי הנגב המותקפות, עד שנקרא יום אחד לצאת לירושלים. משם נשלח בשיירה האחרונה לגוש עציון. בדרכו חזרה לירושלים הותקפה שיירתו וצבי הצליח לחזור לגוש ולהשתתף בקרב האחרון על כפר עציון. לפי עדות חברו לחדר, שחזר מן השבי, נפל צבי ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948), בעת ההתקפה הגדולה של הלגיון על הגוש, בעת שמיהר להביא תחמושת ובקבוקי-מולוטוב אל אחת העמדות הנצורות, שהיתה נתונה באש חזקה של האויב. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים, עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.