לוסטיג, אברהם (אלכסנדר)

בן פרנצ'סקה ורודולף, נולד בשנת 1924 בהונגריה למשפחה משכילה ומתבוללת. עוד בשחרותו הצטיין בכשרון מיוחד לציור, ואחר-כך המשיך לפתח את כשרונו באקדמיה לאמנות בבודפשט. במלחמת-העולם השנייה הצטרף אל הלוחמים ההונגרים נגד הפאשיזם ובקרבות, ביערות ובמחתרת, עברו עליו ימי המלחמה. בשובו הביתה כתום המלחמה לא מצא ממשפחתו הענפה אלא את אחיו הקטן אשר התחבא אצל משפחה נוצרית. אלכסנדר-אברהם לקח עימו את האח ועלה ארצה בשנת 1946. כאן הצטרף לקיבוץ דורות, ואף-על-פי שאהב את המקום ואת עבודת-האדמה, גברו בו הרצון והשאיפה ללמוד ולהשתלם באמנות וכעבור חצי שנה לשהותו בדורות עבר לירושלים ועבד כצייר וגרפיקאי בקרן- הקיימת-לישראל ובו בזמן למד ב"בצלאל". עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, לא נשמע לדרישתה של הנהלת של הקרן-הקיימת-לישראל שישתחרר מן הגיוס, משום שעבודתו חיונית למוסד, והתגייס לשירות מלא. יום לפני צאתו לדרך שממנה לא חזר כתב ביומנו: "לסבול – אין דבר, למות – אין דבר, אם יודעים למען מה ומדוע – – – " הוא השתתף בפעולות-קרב רבות להגנת ירושלים העברית. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). נקבר בכפר עציון. השאיר אחריו עבודות-ציור רבות. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם כל חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים