לונדון, יעקב
יעקב, בן חנה ושמואל, נולד ביום י"ז בכסלו תש"א (17.12.1940) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "חשמונאים" ברמת-גן ואחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש" וסיים במגמה הביולוגית. הוא היה תלמיד שהצטיין מאוד בידיעותיו היסודיות והמעמיקות בשטחים רבים, בעיקר במדעי הטבע, ומוריו ניבאו לו עתיד מזהיר. משחר ילדותו אהב סיפורים והיה מאלץ את הוריו לספר לו עוד ועוד, ובזכרונו המצוין ידע סיפורים רבים בעל-פה. כשהיה תלמיד בכיתה ב' כבר קרא ספרים בעצמו והיה "גומר" ספר כמעט מידי יום ביומו. בולמוס הקריאה שלו שימש מקור לחיכוכים עם הוריו, שכן היה נוהג לקרוא עד השעות הקטנות של הלילה. היו ספרים שהיה שב וקורא בהם מדי שנה בשנה, כדי להיטיב להבינם. יחד עם זאת היה נער עליז וחברותי, שאהב לבלות בחברת בני גילו. הוא היה טוב-לב ועדין-נפש וחלם להיות רופא, כדי לעזור לאנשים סובלים. מילדות התעניין מאוד בבעלי-חיים ואהב אותם. כבר מגיל הגן היה אוסף בדרכו חרקים מחרקים שונים, כדי להראותם לחבריו, ומשגדל היה ממלא את הבית בבעלי-חיים, כגון: אוגרים, ארנבות, עורב, שפן וכלב. הוא טיפל בהם במסירות והיה קשור אליהם מאוד. בנעוריו אהב יענק'לה לצייר, אך לימים זנח את המכחול לטובת המצלמה והחל לעסוק בצילום אומנותי, ובמיוחד אהב לצלם נופים, בעלי חיים, דומם ואת בני משפחתו. גם בספורט התעניין מאוד ורבות משעות הפנאי שלו בילה במשחק הכדורגל. יעקב גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1958 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשלים קורס למקצועות הטנק היה לטען-קשר ואחד מהראשונים שהפעילו את הטנקים מסוג "סנטוריון". הוא היה חייל טוב ומסור ומילא את תפקידו במסירות ובהכרה. בשנת 1962 שוחרר מהשירות הסדיר והחל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב בפקולטה למיקרוביולוגיה. באותה שנה הקים לו בית ונשא לאישה את חברתו פרחיה. לאחר שסיים את לימודיו לתואר הראשון, עבר ל"מכון רוגוב" שבבית-החולים בילינסון, כדי ללמוד לתואר השני. העבודה שם נעשתה בהדרכתם של ד"ר חיה קליבנסקי ופרופסור א' דה-פריז, בנושא "פעולת פוליחומצות אמינו-בסיסיות סינטטיות על הממברנה של כדוריות אדומות ולבנות". בשנת 1969 קיבל מלגת השתלמות מטעם ממשלת הולנד ונסע עם אשתו ושתי בנותיו, כדי ללמוד באוניברסיטת אוטרכט לתואר דוקטור. גם שם הצטיין בלימודיו ופרסומיו בשטח המחקר זכו להערכה רבה בקרב המדענים. במאי 1973 הוענק לו התואר דוקטור ולמרות שהוצעו לו שם הצעות עבודה רבות, החליט לשוב ארצה לביתו האמיתי. מיד עם שובו התחיל לעבוד במכון ויצמן במחלקה לאמיונולוגיה אצל פרופסור סלע וזכה מיד להוקרה ולחיבה בקרב חבריו לעבודה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים ניסה יעקב ליצור קשר עם יחידתו, אך הסתבר שבגלל הלימודים בחוץ-לארץ הועבר ליחידת-מעבר זמנית. לכן צורף ל"כוח נתי" ונשלח ללחום ברמת הגולן. הוא לחם בעוז רוח ובחירוף נפש, עד שנפגע ונהרג ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, אם ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל-ראשון לונדון יעקב ז"ל, שירת ביחידת שריון ושימש כטען קשר. יעקב נפגע מרקטה של מטוס "מיג" סורי. במשך הזמן ששירת ביחידה הוכיח את עצמו כלוחם וכאדם".
