לוי-תם, זכריה

בן רחל ויוסף, נולד בשנת 1921 בירושלים, ולמד בבית-ספר יסודי. היה חבר ה"הגנה" ועבד כנהג. במלחמת-העולם השנייה נענה לצו המוסדות הלאומיים, התגייס לצבא הבריטי ושירת במצרים ובאיטליה. עם שחרורו, חזר לארץ והתגייס למשטרת היישובים העברים ובשירות זה היה עד החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף מיד לכוחות-המגן ושירת בליווי השיירות. בתפקיד זה יצא בשיירה להר-הצופים. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. זכריה היה בין הנופלים, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.