fbpx
לוי, שמעון

לוי, שמעון


בן יחיא ז"ל ופנינה. נולד בשנת תשי"ב (1952) בצנעה שבתימן. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1954. את לימודיו היסודיים עשה בבית- הספר היסודי 'עוזיאל' שברמלה. מילדותו גדל בתנאי-מחיה קשים וכשבגר החליט ליטול חלק בפרנסת המשפחה. עם פטירת אביו נאלץ לצאת לעבודה, כדי לאפשר לאמו ולאחיו להתקיים בכבוד, ועל-כן נבצר ממנו להרחיב את השכלתו וללמוד בבית-ספר תיכון. שמעון אהב ספרות והקדיש את שעותיו הפנויות לקריאת ספרים ולהרחבת השכלתו הכללית. הוא היה חובב ציור ונהג לחזור הביתה עם תום העבודה ולצייר. אהבתו לבית ולמשפחה לא ידעה גבול, והוא היה כאב לאחיו ולאחיותיו. ידידו מילדות מספר: "שמעון היה אהוב ונוח לבריות ומעולם לא פגע באדם. ביתו היה פתוח לרוחה, וחבריו אהבו לבקרו, לשמוע את סיפוריו וליהנות מחוש-ההומור המפותח שניחן בו. הוא היה אדם חביב ונעים-הליכות, ותכונותיו הבולטות – הפשטות והצניעות – שיוו לו דמות של אדם מיוחד". שמעון גויס לצה"ל ביולי 1970 והוצב לחיל-ההנדסה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-אפסנאות נשלח ליחידה של חיל-ההנדסה, כאפסנאי. עם שחרורו מן השירות הסדיר התחיל שמעון לעבור כרצף ומדי-שנה נקרא לשירות-מילואים. מפקדו – אל"מ אבי, מספר: "שמעון נלחם במלחמת יום-הכיפורים, ידע קרבות אש והפצצות כבדות והתנהג בכבוד ובצורה ההולמת חייל בצה"ל. הוא היה אפסנאי אחראי, דאג לציוד ושמר עליו, צייד את החיילים בכל הדרוש להם ולא חסך זמן ועמל עד שהשיג את מבוקשו. הוא התנדב למשך שירות-מילואים נוסף על זה שנקבע לו כדי לרצף את מועדון החיילים ביחידה". ביום ה' בתמוז תשל"ה (13.6.1975) נפל שמעון בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברמלה. השאיר אחריו אם, שלוש אחיות וחמישה אחים. משפחתו תרמה ספר-תורה לזכרו לבית-כנסת ברמלה

דילוג לתוכן