fbpx
לוי, שמעון (שימי)

לוי, שמעון (שימי)


בן בהירה וראובן. נולד ביום ט' באב תשל"ו (4.8.1976) בחיפה. שימי היה תינוק יפהפה במיוחד, בן יחיד להוריו. הוא למד בבית הספר היסודי "בית יהושע" שבנשר שם הצטיין בלימודי הדרמה, אהב שירה ומוזיקה והופיע בהצגות שהופקו בבית הספר. תחביביו העיקריים היו כדורגל ומוזיקה וכתיבת שירים. בהגיעו לכיתה ט' המשיך שימי את לימודיו בכפר הנוער "הדסה נעורים" הסמוך לנתניה. הוא הצטרף לנבחרת הכדורגל של הנוער בבית הספר והצטיין כשחקן. את לימודיו סיים בבית הספר התיכון "פרויקט 100" שעל הכרמל בחיפה. לפני גיוסו לצבא נסע שימי עם חבריו לטיול בקפריסין וחזר עמוס רשמים. במחצית חודש אוקטובר 1995 התגייס לצה"ל והוצב בחיל הקשר. שימי שירת במחנה "שמשון" שבצפון הארץ שם שימש בתפקיד אחראי של ספק, הצטיין בתפקידו ועלה בסולם הדרגות. לשימי היו חלומות רבים. לאחר שירותו הצבאי תכנן לנסוע לחו"ל ולהמשיך ללימודים אקדמיים בתחום העבודה סוציאלית. חודשים ספורים לפני תום שירותו הצבאי, בבוקר ט"ו בשבט תשנ"ח (11.2.1998), נפל סמל שמעון לוי בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים שאירעה בצומת בית רימון. בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק: "שמעון תואר על ידי מפקדיו כחייל חייכן, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת מקצועיות רבה לשביעות רצונם המלאה. ניחן בשקט נפשי והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד". כתב מפקד היחידה, רב-סרן דוד אלגרבלי: "שמעון שירת ביחידה כשנתיים וארבעה חודשים, בהם שירת תחת פיקודי כחצי שנה. בנכם ביצע את תפקידו בצורה טובה ואיכותית והיווה דוגמה אישית לסובבים אותו ותרם את מרב יכולותיו לצה"ל ולמדינת ישראל. … בשמי ובשם כל מפקדי וחיילי היחידה, הנני מביע תקווה ומתפלל שמן השמים תנוחמו. בסיס ציוד הקשר של פיקוד הצפון, ביום ראש השנה לאילנות, מרכין ראש ואבל על מות בנכם יקירכם, שמעון".  

דילוג לתוכן