לוי, שאול

בן אברהם ושוידיה. נולד בשנת תרצ"ח (1938) בתימן. עלה לארץ בשנת 1949. אחרי למדו בבית-ספר יסודי בראש-העין עד כיתה ו' המשיך לימודיו בדגניה ב'; למד רק בכיתה אחת של בית-הספר התיכון שם ולאחר-מכן למד את מקצוע המסגרות. השתייך ל"הנוער העובד". היה מסור מאד לבני-משפחתו ולחבריו. שלוש שנים אחרי שנתיתם מאמו התחיל לראות את המולדת כאם לו והיה מוכן להקריב למענה את כל אשר לו, וכן אמנם אמר פעם לאחותו: "אל תתייאשי, רבקה, מן החיים, שאין לך אמא; אמא שלנו היא המולדת והיא השומרת אותנו מכל צר ומזיק". גויס לצה"ל באוגוסט 1956 והשתתף במערכת-סיני. מתחילה נשא את נפשו להמשכת חייו בקיבוץ כתום שירותו בצבא, כי רצונו העז היה להיות בין עובדי-האדמה המחיים את המולדת. אך משסיים את שירותו החליט להמשיך בצבא-הקבע בתוך חברת ידידיו אשר קנה במשך הזמן. ביום ז' באב תשי"ט (10.8.1959) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".