בת הניה ורחמים. נולדה ביום ב' בסיוון תשמ"א (4.6.1981) באשקלון. ילדת סנדוויץ', בין עדי ללימור. רחלי נקראה על-שם סבתה רחל. היא למדה בבית-הספר היסודי 'אילנות' ובבית-הספר התיכון 'אורט אפרידר רונסון', במגמת ביולוגיה ומחשבים. בכל שנות לימודיה לא השתנו דיווחי המורים על רחלי – שקטה ופיקחית, אמנם לא מרבה להשתתף בשיעורים, אבל בכל הבחינות ציונה מאה. ואכן, היא סיימה את בחינות הבגרות בציון ממוצע 106 ואף צברה נקודות זכות לקראת לימודים אקדמיים, כאשר במקביל ללימודי התיכון למדה בשלוחת אשקלון של אוניברסיטת בר אילן בתוכנית מול"ה (מוכנות לאוניברסיטה). במסגרת התכנית למדה קורסים ביהדות, במשפטים ובקרימינולוגיה. מפקדה של רחלי, רס"ן אריק קיטה, מספר: "באישיותה של רחלי היה מצבור של תכונות יפות – סבלנות, סובלנות, צניעות גדולה, נחישות ודבקות במשימה. היתה בה שמחת חיים ברוכה, אהבת אדם ואהבת העשייה. רחלי היתה ותישאר בעיני מעיין נובע של חיוביות ואופטימיות, שדבקו בכל אלה שהיו בקרבתה." ובת הדודה מיכל כתבה: "כולנו בני אדם, אך אין מתאים לו תואר 'האדם' יותר ממך – פרח של אדם, צמחת ישר, תמיד גבוה, כשהפנים לכיוון השמש, ובאהבה אין קץ וביד מושטת אוספת סביבך נערים ונערות, ומטפחת באהבה את הסבתות, האחיות, משפחה שלמה ואותי." מגיל צעיר גילתה רחלי חוש אסתטי מפותח ונטייה לציור ולאומנות, היא נהגה לצפות בטלוויזיה בתוכניות שמלמדות ציור וכך פיתחה את כשרונה. כשלמדה בתיכון קישטו ציוריה את המסדרונות, וכשהגיעה לצבא קיבלה על עצמה את האחריות לקישוט המשרדים בציורים ובברכות מעשי ידיה. בתום לימודיה יצאה רחלי עם חברות טובות לטיול באירופה. היא חזרה עם חוויות רבות, ושפע תמונות, אותן הפליאה לארגן באלבום למזכרת. בחודש ינואר 2000 התגייסה רחלי לצה"ל, לאחר שעברה בהצלחה קורס קדם-צבאי בן חצי שנה בתיכנות מחשבים. היא הוצבה ביחידת המחשב של מרכז ציוד בבסיס תל השומר, הצטרפה לצוות מפתחי תוכנה בבסיס נתונים 'אורקל', והצליחה מאוד בעבודתה. לאחר זמן קצר נשלחה לקורס 'אורקל' מתקדם שאותו סיימה בהצלחה, ושבה ליחידה. רחלי אהבה את תפקידה ומדי יום חזרה לביתה מלאת חוויות, וגם מפקדיה היו מלאי התפעלות מכשרונה. אל"מ ישי, מפקד היחידה, מספר: "רחלי החלה דרכה כתוכניתנית במרכז ציוד. היא הובילה את חבריה ליחידה בשאיפתה למצוינות ולשלמות המשימה והביצוע. אין אנו נתקלים בכל יום בחיילת רצינית, בעלת יכולות אישיות גבוהות ומוטיבציה, כפי שרחלי הפגינה בדמותה. רחלי ייצגה את מיטב הנוער בשנינותה, בעיניים הבורקות ובחיוך התמידי." ביום כ"א בשבט תשס"א (14.2.2001) נהרגה רחלי בפיגוע חבלני בצומת אזור. באותו בוקר הגיעה באוטובוס מאשקלון והמתינה בתחנת ההסעה לרכב שנוסע לכיוון תל השומר. מחבל שנהג באוטובוס דרס את הממתינים בתחנה, והרג שבעה חיילים ואזרחית אחת. עם רחלי נהרגו: סמ"ר מגדיש אופיר, סמל אילוז דוד, סמל ויינר שרה-ג'ולי, סמל פולונסקי כוכי, רב"ט מנביץ אלכסנדר, רב"ט קריסי יסמין וסימה שטרית. סיגל, חברתה הטובה מאשקלון ששירתה איתה, נפצעה קשה בפיגוע. בת תשע-עשרה היתה רחלי בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות. לאחר מותה הועלתה רחלי לדרגת סמל. באתר האינטרנט של היחידה שבה שירתה רחלי הקים יבגני מנקר, חברה ליחידה, עמוד מיוחד, בו 'שתלו' לזכרה חבריה לצבא פרחים וירטואליים, והקדשות בצידם. יניב הרפז, מפקד וחבר של רחלי, הקים אתר אינטרנט לזכרה -cwww.racheli.org. באתר קטעי עיתונות, גלריית תמונות, מכתבים שרחלי כתבה ודברי בני משפחה, חברים ומפקדים לזכרה. באתר גם כמה עשרות שירים, שכתבו חבריה של רחלי המתגעגעים אליה. באחד מקטעי ההספד כתב יניב: "לא קיים שיר שיכול לצייר באמת את דמותך. לא קיים אתר שיכול לפאר באמת את זכרך. לא קיים אלבום שידע באמת לכלול את תפארתך. אנחנו יכולים רק לנסות, ואנחנו מנסים… מנסים הכי חזק שרק אפשר – ולא נפסיק לעולם." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
