fbpx
לוי, רון

לוי, רון


בן יעל ושלמה, נולד ביום י"ט באייר תשכ"ג (13.5.1963) וגדל ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "שילה", ולאחר שהתלבט במה לבחור, החליט ללמוד בבית-הספר "אורט" במגמה חדשה – מגמת יהלומים. רוני לא הצטיין בלימודיו בבית-הספר היסודי, אך כשעבר לבית-הספר התיכון, השתנתה גישתו והוא התאמץ רבות בלימודיו ועמד בבחינות הבגרות בהצלחה. בתקופה זו הוא התמסר לעיסוק בסוגי ספורט שונים: רכיבה על סוסים, משחקי טניס וכדורסל. רוני השקיע מאמץ מיוחד באימוני קרב מגע, ואף זכה בחגורה כתומה. בד בבד עם עיסוקו בספורט, הוא היה פעיל בארגון "נוער לנוער", ואז גם שקל אפשרות לשרת בנח"ל מוצנח יחד עם חבריו. רוני רצה להיות צנחן, כאחיו רפי, אבל כשהתגייס, נקבע לו פרופיל נמוך יחסית. הוא התאמץ מאוד לשנותו, אך בלא הועיל. לפיכך, הוא התנדב לחיל הקרבי ביותר שיכול לשרת בו – חיל-השריון. רוני אהב את השירות בחיל זה, ובייחוד אהב את טנק "המרכבה", שנמנה עם צוותו. יחסו לכל דרישה בקורסים שעבר היה יסודי ורציני ביותר, והוא הקפיד אף על פרטים קטנים ומשניים. רוני ראה בקידום אתגר אישי ושאף להיות מפקד. לא מאהבת השררה שאף לכך, אלא מתוך אמונה שמפקדים, השלמים עם תפקידם, יבצעו אותו בצורה מעולה: הם ישלבו דרישות גבוהות עם התחשבות בחיילים, וכן תקיפות סבירה עם הבנה לנפשו של החייל. המלחמה פרצה בהיותו בעיצומו של הקורס למפקדי טנקים. רוני התלבט, אם להשתתף בקורס קצינים, אך לא זכה להכריע בשאלה זו. רוני היה חבר טוב. את חופשותיו מן הצבא בילה עם חבריו, ובמכתביו הביתה תמיד התעניין גם בשלומם. רוני למד אמנם קרב מגע, אבל אמר פעם בשיחה לאחיו: "אני מפחד להשתמש במה שלמדתי, כי אני לא רוצה לפגוע במישהו". טענותיו היחידות בצבא היו כנגד מפקדים, שהשתמשו בכוח שבידם שלא כשורה, וכנגד חברים שהכזיבו. הוא היה שקט, לא התלונן על קשיים וגם ברגעי קושי לא הרפה מן המאמץ. רוני לא הרבה לספר על עצמו, אך תמיד הקשיב לזולת והבין לרוחו. הוא בחר בקפידה את חבריו, ושנא צביעות וחוסר סולידריות בין חברים. מפקדו אמר עליו, כי היה בעל מוטיבציה גבוהה, בעל יכולת, ישר, שקט ובעל חוש הומור. רוני נהרג בשעה שחילץ טנק פגוע, יומיים לאחר פרוץ מלחמת שלום הגליל. הוא נפל בעיירה ג'זין, בקרב עם כוחות שריון וקומנדו סוריים ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982), והועלה לדרגת סמל לאחר מותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות.

דילוג לתוכן