לוי, פנחס (פיני)
בן שרה ומצליח. נולד בירושלים ביום ח' באלול תשי"ג (19.8.1953). פנחס, הבן השני למשפחה בת חמישה ילדים, למד בבית-הספר היסודי ע"ש כצנלסון בירושלים והשלים את השכלתו התיכונית בבית-הספר 'בויאר'. פיני התבלט כנער מוכשר וחרוץ. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע-אוויר. הוא גויס לשירות חובה בצה"ל ביוני 1972 והתנדב לחטיבת הצנחנים, שבמסגרתה עשה את רוב שירותו הצבאי בסדיר ובמילואים. במהלך שירותו עלה לדרגת סמל-ראשון והשתתף במלחמת יום-הכיפורים יחד עם אחיו הבכור מיקי יבל"א, לימים סגן-ניצב ומפקד בכיר במשמר הגבול בירושלים, והיום תנ"צ וסגן מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל. במלחמת ההתשה שירת פיני בגזרה הסורית ונטל חלק בקרבות העקובים מדם, שבהם נפלו אחדים מחבריו. בתקופת שירותו במילואים שימש במשך שנתיים מדריך של"ח בבית-הספר 'אורט' בבירה. עם שחרורו משירות סדיר החל ללמוד ראיית חשבון בבית-הספר למנהל באוניברסיטה העברית ועמד במשימה חרף התנאים הקשים והעיסוקים הרבים שהיה מעורב בהם. את תקופת התמחותו כרואה-חשבון עשה במוזיאון ישראל ובמשרד רואי-חשבון ברזילי, ולאחר-מכן נתקבל לעבודה בבנק ירושלים, שבו הגיע לדרגת סגן חשב הבנק. בשנת 1975 נשא לאישה את חברתו שושנה. בשנת 1977 נולד בנם הבכור רועי, וחמש שנים לאחר-מכן נולד הבן הצעיר דורון. בשנת 1979 הצטרף פיני, מחסידי ארץ-ישראל השלמה, לאגודה השיתופית הקהילתית שהקימה את גבעון החדשה. פיני נמנה עם מייסדי היישוב, היה חבר הוועד המנהל שלו וחבר ועדת הביקורת. הוא בלט בתבונתו, ביושרו וברדיפת הצדק שלו. הוא היה איש מסור, בן נאמן להוריו ואהוב על כל חבריו ומיודעיו. כל ימיו עסק בפעילות ציבורית שאין שכר או תהילה בצדה. ידע לשמוח, והרבה לטייל בארץ. על אף השקפותיו המוצקות, ידע לשים חיץ בין פולמוס פוליטי לידידות. חברו לעבודה בבנק, חסן רדואן, שעימו הירבה להתווכח, העיד עליו: "פיני היה לי יריב ורע. בר-פלוגתא לאין-סוף ויכוחים והתנצחויות. אבל בסוף, בסוף, תמיד – אבל תמיד נפרדנו כחברים". בערב פסח תש"ן חגגו שושי ופיני בר-מצווה לבכורם רועי, וכעבור חודש בלבד שכלה משפחתו את אחיו הצעיר רונן, בן העשרים-וחמש בתאונת דרכים בארצות-הברית. כעבור שישה חודשים, ביום כ"ה בחשוון תשנ"א (13.11.1990) נפל בקרב, בשירותו ביחידת המילואים בבקעת הירדן. מחבל חדר מעורף המוצב ופתח באש מטווח קרוב. פיני נפגע בירי ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, שני בנים, הורים אח – מיכאל ושתי אחיות – ורדה ויפעת. במכתב תנחומים למשפחה, כתב שר הביטחון משה ארנס: "סמל-ראשון פנחס לוי נתן את חייו למען מולדתו… הוא היה בעל נחישות ויוזמה, נרתם לרעיון הקמת יישוב חדש (גבעון החדשה) ותרם רבות להצלחתו. פנחס היה אדם מקסים, לא נרתע ממשימות ועבודות קשות שהוטלו עליו והיה אהוב על כולם. זכרו קודש, ננצרנו בלבנו בגאון". ביישובו הוקם גן ציבורי על שמו, "גן פיני", ובית-כנסת. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ושמו הונצח באנדרטת הצנחנים. ברחוב דגניה בבית הכרם, שם מתגוררים הוריו, הוקמה אנדרטה לזכר האחים.
