לוי, עובדיה

בן מנחם ושולמית. נולד ביום כ"ו בסיון תרפ"ב (22.6.1922) בעדן. שם למד ב"חדר" ובבית ספר יסודי. השתייך לתנועת "הצופים" שתחת פיקוחו של הצבא הבריטי ובניהולו. היה חבר בתנועת נוער, ופעם באו לעדן מן הארץ חברים פעילים בתנועה והציעו לו לעלות לעזור בבנייה ובפעולת בטחון. הוא נעתר לבקשתם ובשנת 1942 עלה הוא וחבריו לארץ באניה. מתחילה עבד בפרדס כץ אך לאחר שלושה חודשים עזב את פרדס כץ ואת עבודת החקלאות, נסע לתל אביב והחל לעבוד ב"תנובה". אז (במארס 1948) גויס לצה"ל לחיל הרגלים ונלחם במלחמת הקוממיות יחד עם חבריו ליחידה. נפצע ושכב בבית החולים ואחרי שיצא ממנו נאלץ לחפש עבודה והחל לעבוד ביציקת עופרת. בשנת 1952 נשא אשה ואת הבת שנולדה לו לאחר מכן קרא על שם אמו. עד כה באה מלחמת ששת הימים והוא נדרש על ידי צה"ל לעבור להג"א אך הוא סירב. במלחמת ששת הימים נקרא בשלישית לתת את חלקו לבטחון המדינה. לאחר המלחמה הוצע לעובדיה לחתום לצבא הקבע והוא עשה זאת ברצון עקב המצב הבטחוני – ובשירות צבא הקבע, ביום כ' בטבת תשכ"ח (21.1.1968) אחרי שהוכנס לבית החולים "תל השומר", מת כתוצאה ממחלה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד היחידה כתב למשפחתו מכתב תנחומים על פטירתו ללא עת של עובדיה, וסיים את מכתבו בפיסקה: "בתקופה ששירת אתנו למדנו להכירו ולהעריכו. היה אהוב על חבריו ומפקדיו כאחד במלאו את תפקידו ביחידה לשביעות רצוננו המלאה".