לוי-סבג, רון

בן בכור לאורה ואברהם, נולד ביום א' באדר א' תשכ"ב (8.2.1962) בירושלים. רוני למד בבית-הספר היסודי "אוסישקין". בהיותו בכיתה ב' עברו הוריו לאילת, ובה הוא למד בבית-הספר "אלמוג". מגיל צעיר נתגלו כשרונותיו של רוני. קריאה למד בעצמו, עוד לפני לכתו לבית-הספר. הוא נהג לקרוא סיפורים לאחיו הצעיר תמיר. בילדותו היה חבר בתנועת "הצופים", ובנערותו בארגון "נוער לנוער". רוני התעניין בתחומים רבים. הוא למד חשמל ואלקטרוניקה, גיאוגרפיה ומתימטיקה, אך מעל לכל נטה לאמנות לסוגיה. בייחוד גילה רוני כשרון בציור ובמוסיקה, ואף הצטרף לחוגי העשרה בתחומים אלה. כשהיה תלמיד הוא נהג לקשט את מחברותיו ולצייר בהן. סדר ואסתטיות שלטו גם בלבושו ובמגרותיו. מכשרונו האמנותי תרם בכל עת. הוא עיטר את חוברת הסיום של בית-הספר התיכון, וצייר על חולצות שייחדו את הקורסים שהוא השתתף בהם בצבא; קישט את הביתנים של משתתפי קורס המט"קים בצבא ותרם מיכולתו בכל מסיבה. הציור היה בחזקת תחביב לרוני, אך במוסיקה הוא היה מקצוען. התמסרות מרבית לעיסוק שבחר בו – הייתה תכונה שאפיינה אותו. הוא למד מוסיקה בקונסרבטוריון העירוני באילת, ולאחר שלושה חודשי לימוד בלבד עודד אותו מורו, דוד נתן, להופיע בנגינה בסקסופון עם התזמורת העירונית. בשנתיים האחרונות ללימודיו בבית-הספר התיכון הצטרף רוני גם ללהקת נוער באילת, שעסקה בזימרה ובמחול, וליוה אותה במסע הופעות במערב-גרמניה ובצרפת – ממש לפני בחינות הבגרות שלו. בתקופה זו, וכן בזמן שירותו בצבא, היה רוני חלק בלתי-נפרד מחברת בני גילו. ערבים של שירת "בלוז", שנמשכו לתוך הלילה היו חלק מהווייתו. הוא אהב לבלות שעות בשירה עם החבר'ה בליווי הגיטרה שלו. בחוברת הסיום של בית-הספר התיכון נכתב על רוני, כי היה "מוכשר ממש 'בראסו', צייר כמעט פיקסו, מוסיקאי מאלתר – ממש יוצר, ובדרך לא עוצר". על אף עיניו הירוקות, היפות והגדולות, יפי-תוארו וכשרונותיו, היה רוני מופנם משהו וצנוע. בצבא הוא התגייס לחיל-השריון, ולאחר שסיים טירונות וקורסים מקצועיים, הוא הוזמן לקורס קצינים. הוא עבר אותו בהצלחה וסיימו ערב מלחמת שלום הגליל. רוני אהב באמת טנקים. גם חבריו העידו עליו כי עשה "מסלולים" טובים מאוד באימונים. מחברת הקורס, שהיה בה חומר אימונים, הייתה מסודרת מאוד ומעוטרת בשרטוטים. רוני הכין את החומר בשביל חניכיו בעתיד וסבר, שאם החומר אצלו יהיה יפה ומסודר, הוא ייקלט כך גם אצל חניכיו. הוא לא זכה לכך. רוני נפל ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8..1982), ביום השלישי למלחמה בג'זין שבגיזרה המזרחית, בקרב עם השריון הסורי. שבוע ימים הוא נחשב לנעדר, עד שהגיעה הבשורה על מותו. הוא הועלה לדרגת סגן-משנה לאחר מותו. העיר התאומה של אילת, קאמן שבמערב גרמניה, שלחה מברק תנחומים לעיר ולמשפחה. היא הביעה את התדהמה שאחזה במי שראה את רוני בהופעותיו בסקסופון שם. הוא היה בדיוק בן 19 שנים כשהיה אורח העיר. רוני הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות באילת, והניח אחריו הורים, אח ושתי אחיות.