לוי, נסים
בן רגינה ודוד, נולד בשנת 1943 בעירק ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1951. המשפחה התיישבה במושבה מגדיאל. נסים למד בבית-ספר יסודי במגדיאל, אולם עקב מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה מרובת הילדים ובשל מחלת האב, נאלץ נסים להפסיק ללמוד. הוא החל לעבוד על מנת לתמוך ולעזור להוריו. שנתיים עבד נסים כפועל חקלאי במגדיאל, ושנתיים נוספות עבד כמסגר במושבה רמתיים. בד בבד עם עבודתו למד את מקצוע המסגרות בשיעורי ערב. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" במגדיאל. נסים גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1960, והוצב בחיל-השריון. לאחר הטירונות עבר נסים קורס נהגים, קורס נהגי זחל"מים וקורס נהגי נגמ"שים ושירת כנהג כלי-רכב משוריינים ביחידות החיל. תקופת שירותו עברה עליו בלא אירועים מיוחדים. לפני שחרורו מהשירות הסדיר, נשלח נסים לקורס להשלמת השכלה, וסיימו בהצלחה. בתחילת מאי 1963 שוחרר נסים מהשירות הסדיר, הוא נשא אשה, והזוג קבע את מקום מושבו בבת-ים. נסים החל לעבוד כנהג משאית בחברה בשוק הסיטונאי בתל-אביב. במרוצת השנים נולדו לזוג שני בנים ובת. נסים היה איש נוח וחביב, אהוב על הבריות. הוא הגיש את עזרתו לכל המבקש ממנו בלא היסוס. נסים נקרא מדי פעם לשירות מילואים ביחידתו. יחד אתה הוא השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. ביום י"ח בתמוז תשמ"ב (9.7.1982), נפל רב-טוראי נסים בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא השאיר אחריו אשה, שני בנים ובת, הורים, שלושה אחים וחמש אחיות. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "נסים שירת בגדוד הטנקים שלנו שבע-עשרה שנים. בשנות שירותו בגדוד, הוא השתתף באמונים ובתעסוקות ונטל חלק במלחמות ישראל… בכל שנות שירותו היה נסים חייל מסור, חבר נאמן. תמיד מילא את תפקידו בשקט, במהירות ובצניעות. חבריו בנגמ"ש בפלוגה ג' ידעו שניתן לבטוח בנסים בימי שלום ובמלחמה"
