לוי, משה

בן זריפה ושלמה, נולד ביום י"ב בתמוז תרפ"ח (29.6.1928) בעיר העתיקה בירושלים (בן ראשון אחרי שש בנות, ומתוך כך יקר במיוחד למשפחה). הצטיין בכל שנות לימודיו בבית-הספר העירוני לבנים ואחר-כך למד שנתיים במכון למסחר ולשפות והתחיל לעבוד בפקידות, אך עזב את משרתו בטענה ש"עבודה משרדית היא בשביל חולים", ועבד שנתיים במסגרות. אחר-כך עבר לעבוד בבית-חרושת לגזוז, התמחה במיוחד בהכנת תמציות ועלה למעמד פועל ראשי במפעל. בראשית מרס 1948 גויס לשירות העם, ואחרי אימונים השתתף במבצע "נחשון" ובקרבות המרים על הקסטל וצובה. עם ייסוד המדינה הועבר לגדוד אחר ונשלח לגזרת שייח'-ג'ראח בירושלים. לדברי החרדה של הוריו היה משיב, שחובה לעמוד על המשמר לבל יפרצו הערבים לבית ישראל, מקום מגורי המשפחה, לשחוט את כל היהודים, ובמקלע שבידו הדף את האויב שניסה להתפרץ לשכונה בשריוניות ובחיל רגלים. ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948) נפצע קשה מפגז שפגע בעמדתו, בשעת ההתקפה הקשה ביותר על שכונת בית-ישראל, ואחרי שעות מספר נפטר. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.