לוי, מסעוד
מסעוד, בן סוליקה ואברהם, נולד בשנת תשי"א (1951) במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957). בארץ למד חמש שנים בבית-הספר העממי במושב אליקים, ועוד שנתיים בבית-הספר במושב שדה יהושע. בגלל רגש האחריות שלו ובגלל מצב בריאותם של הוריו, שהיו מטופלים במשפחה גדולה, החליט לנטוש בשלב זה את הלימודים ולצאת לעבודה, למרות כישרונותיו ויכולתו הרבה בלימודים. הוא החל לעבוד בעבודות בנייה שונות וברבות הימים נהיה בעל מקצוע ממדרגה ראשונה. כשנפטרו הוריו – תחילה האב ואחרי-כן האם – הפך מסעוד לאב ואם לארבעת אחיו וחמש אחיותיו, טיפל בהם והדריך אותם בדרכם. מסעוד גויס לצה"ל במאי 1969 ובזכות כישוריו הטכניים הוצב לחיל ההנדסה. בחיל זה מצא את יעודו, הצליח בתפקידיו ועלה מדרגה לדרגה. לאחר שסיים בהצלחה גם את הטירונות וגם קורסים מקצועיים שונים, הוסמך כמנהל עבודה. לא היה גאה ממנו כאשר נשלח, בהמלצת מפקדיו, לקורס להשכלת יסוד לנגדים וסיימו כמצטיין בציון 95. מסעוד היה אהוד מאוד על מפקדיו ועל פקודיו ובזכות הצטיינותו במילוי תפקידו אף הומלץ לצאת לקורס קצינים. מפקדיו לא חסכו ממנו דברי שבח בעל-פה ובכתב, ובהערכותיהם עליו כתבו: "משמש כמנהל עבודה וממלא את תפקידו במסירות ובהצלחה;" מפקד אחר כתב עליו כי מסעוד "שימש אחראי מחנה וכמש"ק-משמעת בעל רצון חזק ומבצע את המשימות המוטלו עליו על הצד הטוב ביותר. מסעוד הוא חייל אחראי ומסור, המבצע את תפקידו במסירות". עם תום שירות החובה שלו התנדב לשרת בצבא הקבע. בתקופה זו אף נשא לאישה את חברתו מדלן, ושניהם הקימו את ביתם בעיירת-העולים בית-שמש. בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום-הכיפורים שירת מסעוד בקווים הקדמיים והוענק לו "אות השירות המבצעי". ביום ח' בשבט תשל"ד (10.2.1974), נפל מסעוד בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבית-שמש. השאיר אחריו אישה, בת, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו כי מסעוד "היה אחראי ומסור לחייליו וכאח בכור לאחיו טיפח את היחידה, דאג להופעה נאה של החיילים, טיפל ופתר בעיות שהתעוררו אצל החיילים, עליהם היה ממונה בתוקף תפקידו".
