לוי (מבורך), יוסף
בן שושנה ויעקב, נולד ביום ג' באייר תרפ"ח (23.4.1928) בעיר העתיקה בירושלים. במאורעות תרפ"ט – והוא אז בן שנה – נטשה משפחתו את הרובע היהודי בעיר העתיקה בהשאירה מאחוריה את כל רכושה. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי "דורש ציון", אך בשל מצבה הכלכלי של המשפחה החל ללמוד את מלאכת מכונאות הדפוס ועבד כמכונאי בדפוס "ירושלים" ובו בזמן המשיך את לימודיו. צירוף זה עלה לו בעמל רב ובקשיים אך הוא לא ויתר עליו. את לימודיו בבית-הספר היסודי סיים בתעודת-גמר מצוינת. בשנת 1944 – והוא בן 16 – נכנס לשירות פעיל ב"הגנה". מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, יצא להגנת ירושלים. השתתף בקרבות מקור חיים, תלפיות, קרית ענבים, מעלה החמישה, שייח'-ג'ראח. לחם בעיר העתיקה והיה בין שומרי החומות שלה. לאחר שיצא את העיר העתיקה הצטרף לגדוד "הפורצים" של הפלמ"ח והיה בין פורצי הדרך לירושלים הנצורה. כאשר ליווה שיירות להרטוב, נפצע, נחבש ועבר לנווה אילן. מבסיס זה השתתף בפעולות בהר-הקסטל וליווה שיירות להר-הצופים. הוא ניחן בהתמדה, בכוח-רצון ובאמונה, כי אהב והוקיר את ערכי ישראל והיה נאמן לירושלים עיר- מולדתו. בליל 8-9 ביוני 1948 יצא עם גדודו למבצע "יורם" – ההתקפה השלישית על לטרון. בגלל טעות בניווט עלה הגדוד על משלט י"ד, במקום על משלט י"ג כמתוכנן. הלוחמים הסתערו על המשלט והצליחו לכבוש חלק ממנו ובמהלך הקרב העז נפגעו רבים מהם. התנגדות האויב היתה עזה ובשל הנפגעים לא נותר כוח להשלים את כיבוש המשלט וניתנה הוראה לסגת. בקרב זה נפל, ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
