לוי, ירון (קוני)

בן נאוה ומשה, נולד ביום כ"ג באדר תשל"ה (6.3.1975) בבית החולים רמב"ם בחיפה, בלידה קשה שהסתיימה בניתוח קיסרי. ירון, בן שני להוריו. אסף, הבכור, בוגר ממנו בשנה ושמונה חודשים והשניים גדלים כתאומים, מחוברים ואוהבים אהבת נפש. כשירון נולד, אסף הפעוט לא יכול היה לומר את השם ירון ולכן קרא לו קוני, זה השם שליווה את ירון כל חייו. ירון היה ילד תוסס, עירני ושובב מאוד. הוא החל ללכת בגיל 8 חודשים, אולם למד לדבר מאוחר יותר. בגן היה "מלך הגן", השתתף בכל הופעה בתפקידים הראשיים והיה לשיחת היום בפי הורים רבים בגן. ירון החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "פינסקר" בקרית אתא והיה לתלמיד מצטיין שאובחן כמחונן. הוא למד לקרוא באופן עצמאי והיה "תולעת ספרים". מבחינה חברתית היה המוביל בכיתה. כשהחליט להקים מחנה בשטח פנוי מתחת לכיתה, היה לראש המחנה וסחף אחריו את כולם. ירון, ילד שמח ועליז, נהג לשמור על אחיו הבכור אסף. למי שהציק לאסף היה "עסק" עם ירון. כשהיה בכיתה ג' עברה המשפחה להתגורר בקרית בנימין. גם שם עשה ירון חיל והיה מהמובילים בכיתה. הוא ניחן בכשרון כתיבה וציור וכאשר סיים את לימודיו היסודיים ביקש ללמוד בכיתת אמנות בחטיבת-הביניים. הוא עבר את הבחינות והתקבל, אולם כששמע שחבריו ילמדו בכיתה אחרת וחלקם לא התקבלו לכיתת האמנות, החליט לוותר ועבר ללמוד בחטיבה א' בבית-הספר התיכון המקיף "רוגוזין" שבקרית אתא. בשנת 1984, כשמלאו לו תשע שנים, נולדה אחותו גליה, שהיתה עבורו צעצוע והוא אהב אותה מאוד. בתיכון "רוגוזין" התקבל למגמה ריאלית וכשסיים את לימודיו התיכוניים היה לבחור מבריק, שקט, מופנם ורגיש מאוד. המחנכת של ירון בתיכון נהגה לומר עליו: "הוא עוד יהיה דיקן בטכניון." ירון התגייס לצה"ל באוגוסט 1993 ושירת בבסיס חיל-התחזוקה בנעורה. הוא היה אהוב על מפקדיו והם ביקשו שימשיך בשירות קבע. ירון הצטרף לשורות צבא הקבע באוגוסט 1996, הוכשר בקורסים רבים ועבר לשרת בחיל-הלוגיסטיקה בחטיבת "גולני". במקביל לשירות הקבע סיים בשנת 1999 את לימודיו לתואר ראשון במינהל עסקים. באותה שנה הוא עבר להתגורר בנהריה. הוא התאהב במקום, הקרבה לים קסמה לו ונראה היה כאילו ירון מתחיל דרך חדשה. בשנת 2002 עזב ירון את חטיבת "גולני" ועבר לשרת בפיקוד צפון בחיל-הקשר, כמפקד אפסנאות וימ"ח. הוא אהב את העבודה ואת האנשים שעבד עימם. מפקדיו ופקודיו מספרים שהיה בחור מבריק, ושדאג לקיים שלושה דברים: עבודה, תורה וגמילות חסדים. ירון היה איש משפחה נפלא, חם ורגיש מאוד, שניתן היה למצוא אצלו תמיד אוזן קשבת. אהב אהבה עזה את אחותו ואת אחיו, והוריו ידעו שיש להם על מי לסמוך בטוב וברע. השתלבו בו תכונות ילדותיות ובוגרות. הוריו מספרים: "כאשר היינו מדברים על מישהו מהמשפחה הקרובה, עיניו היו נפקחות ונמלאות ברק, כאילו דמעה. איננו יכולים לשכוח את המבט הזה שלו." בשנת 2004 החליט ירון להמשיך ללימודי תואר שני, ועל-מנת לשלב את העבודה עם הלימודים החליט לקנות אופנוע, למורת רוחם של הוריו. בסיום הסמסטר השני, ביום כ"ז בניסן תשס"ה (6.5.2005), נפל ירון בעת מילוי תפקידו מפגיעת רכבת שאירעה בעין שרה בנהריה. בן שלושים וחודשיים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנהריה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ם.