לוי, יצחק (איציק)
בן רחל ודוד. נולד באשקלון ביום ט' בכסלו תשל"ג (4.12.1973). גדל והתחנך בעיר הולדתו. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר הדתי 'נווה ציון' ואת לימודיו התיכוניים החל בבית-הספר המקצועי 'רוגוזין' והמשיכם במגמה לחשמל בבית-הספר 'אורט ישראל'. איציק היה נער ידידותי, בעל חוש הומור, שדאג לרומם את רוחם של חבריו והשכיל לסייע בשעת הצורך ברגישות ובהבנה. הוא אהב את הארץ, ואתריה המקראיים היו עבורו יעד לטיוליו הרבים. הוא כתב שירים, ניגן בגיטרה ואילתר מוזיקה כלאחר-יד להנאת חבריו. איציק היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר' והצטרף לגרעין נח"ל שיצא לשל"ת בקיבוץ מצר. בחודש אוקטובר 1990 גויס לצה"ל. הוא התנדב לשרת בנח"ל ובמסגרתו הגיע ליחידת נח"ל מוצנח. היה חבר דומיננטי בגרעין וחייל בעל יוזמה ותושיה. ביום כ' בתמוז תשנ"ב (21.7.1992) נפל איציק בקרב בלבנון, שבמהלכו ספג הרכב המשוריין שבו נסע פגיעה ממארב מחבלים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הניח אחריו הורים, אח ושלוש אחיות – מוטי, זיוה, אילנית וקרן. לאחר נפילתו הועלה איציק לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על חביבותו הרבה של איציק, שהיה מקובל מאוד על חבריו לנשק, ועל תרומתו לגיבושה החברתי של הפלוגה. שר הביטחון דאז, יצחק רבין, שיגר מכתב תנחומים למשפחה השכולה ובו ציין את חוש האירגון, המוטיבציה והכישרון שאיציק ניחן בהם והזכיר את נכונותו הרבה לעזור לזולת. חבריו לגרעין הנציחו את זכרו בחוברת שהוציאו לאור. כתבות אודות נפילתו הופיעו בעיתונות היומית בארץ.
