לוי, יצחק (איציק)

בן תמר ואברהם. נולד ביום ט"ז בניסן תשמ"ב (9.4.1982) בהרצליה, אח צעיר לרינת. לידתו הסבה אושר רב להוריו, ובעיקר לאחותו, שציפתה זמן רב לאח צעיר. איציק היה ילד שובב ופעיל. כבר בגיל שבעה חודשים עמד, ויצא מהלול בכוחות עצמו. איציק גדל והתחנך בהרצליה, למד בבית- הספר היסודי 'ויצמן', בחטיבת-הביניים 'שמואל הנגיד' ובבית- הספר התיכון 'דור', במגמת חשמל ומחשבים, מקצועות שאהב במיוחד. איציק גדל והיה לנער חברותי, שסלד מאלימות ואהב לעזור בבית בכל משימה. הוא אהב לבלות עם חבריו הרבים, אהב מאוד ספורט, עסק ברכיבה על סוסים ושיחק כדורגל. אהדתו היתה נתונה לקבוצת הכדורגל 'בני- יהודה' מתל אביב. את שעותיו הפנויות בילה איציק במתנ"ס הקהילתי 'יד התשעה', שם סייע לילדים בתעסוקה בשעות אחר הצהריים. איציק נהג לבטא את רגשותיו בשירים שכתב. מתוך השיר 'חץ האהבה': "לפתע זה קרה, הרגשתי מין דקירה, אמנם אך דקירה קטנה אך כואבת נורא/ מיד ידעתי זה קרה, פגע בי חץ, חץ האהבה.// מאז אני חושב רק עלי ועלייך, הולכים יד ביד, צוחקים ואפילו מתנשקים/ ובקיצור אוהבים, בלילה וביום אפילו בחלום.// אני רוצה להפסיק עליך לחשוב, נמאס לי מהדיכאון/ אך את הפצע לא ניתן לסגור/ פגע בי חץ האהבה, וכלום לא יעזור." בחודש אפריל 2001 התגייס איציק לצה"ל. לפני גיוסו עבר קורס נהיגה קדם-צבאי, ומשגויס שובץ כנהג בחיל-המודיעין. איציק התאפיין ברצינותו ובמסירותו לתפקיד, היה חייל אהוב ומקובל מאוד מבחינה חברתית, תמיד נכון לסייע לכל דורש. יומיים לפני יום הולדתו העשרים, ביום כ"ו בניסן תשס"ב (7.4.2002), נפל איציק בעת מילוי תפקידו בתאונת-דרכים שאירעה בכביש החוף, סמוך למחלף קיסריה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו הורים ואחות. לאחר מותו הועלה איציק לדרגת סמל. אלון, חברו של איציק, כתב לזיכרו את השיר 'המלאכים שלמעלה': "אולי חסרים לך מלאכים שם למעלה/ אולי חסרים לך פרחים בגינת הירק/ אולי היונים הלבנות כבר לא צחורות/ ומלוא החיוכים והעיניים הכחולות כבר לא מאירות.// וכאן למטה הזרעים נזרעים בעדינות/ כפרחים בגן, כקשת בענן/ ואם רוצה אתה אור שם למעלה – הדלק את החמה, כבה הלבנה/ ותן לנו לחיות כאן למטה כאור הנרות."