לוי, יעקב
יעקב, בן אמה ויצחק ז"ל, נולד ביום ט' בכסלו תש"ז (2.12.1946) באלסנדריה שבמצרים. בן ארבע היה כשעלה עם הוריו ואחותו הבכורה ארצה והמשפחה השתקעה בבני-ברק. יעקב החל ללמוד בבית-הספר היסודי "רמז" ועד מהרה התגלה כתלמיד מעולה, בעל יכולת תפיסה וניתוח טובה מהמקובל, וכנער שהלימוד חביב עליו ואינו גורם לו קשיים כלל. שקט היה ואהוב על כל חבריו; מעולם לא מנע מהם עזרה בלימודים וניאות לחלק עמם את הידע הרב שרכש בבית-הספר, ויותר מזאת – בקריאה ובעיון. בשעות הפנאי אהב לגלף בעץ ויצר דברים יפים מאוד, מגיל צעיר ידע להפיק צורות נפלאות מעץ, הייתה לו תחושה לגבי החומר ובסבלנות רבה עבד והוציא מתחת ידו מלאכת מחשבת להנאת משפחתו וחבריו הרבים. במבחן שערכו לו בעודו תלמיד בבית-הספר, התגלה כנער מחונן, בעל כישורים מעולים. באותה עת הוקם בבית הכרם בירושלים המוסד הראשון לחינוך תיכון לתלמידים מחוננים ויעקב היה אחד התלמידים, שזכו במקום של כבוד במוסד שקלט נערים ונערות מכל רחבי המדינה. אחרי ארבע שנות לימוד במגמה הביולוגית, שבהן לא נפל ביכולתו הרבה מחבריו המחוננים, היה בין בוגרי המחזור הראשון של בית החינוך. יעקב גויס לצה"ל במחצית פברואר 1965 והוצב לחיל השריון. אחרי שסיים את האימון הבסיסי נשלח לבית-ספר לשריון שם הוסמך כנהג טנק. אחרי-כן שירת בחטיבה 7 ובמסגרתה לקח חלק במלחמת ששת הימים. כעבור זמן הועבר לבית-הספר לשריון ומילא תפקידי הדרכה ולקראת סיום שירותו הסדיר הוצב ביחידת הכנה ללימודים אקדמיים בטכניון. בחוות הדעת של מפקדו עליו נאמר: "חייל שקדן וממושמע מאוד, בעל כישרון רב וכושר תושייה. חייל צנוע ובעל אופי ישר ביותר". במחצית אוגוסט 1967 שוחרר יעקב מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים. אחרי השחרור התקבל ללימודים בטכניון בחיפה, במגמה להנדסה כימית. הוא הצטיין בכישרונו הרב וביכולת הקליטה המדהימה שלו ובאוקטובר של שנת 1969 התקבל לעבודה כמפעיל במרכז למחקר גרעיני בנחל-שורק. לאחר נישואיו בתחילת 1972 עבר עם אשתו הצעירה, מינה, להתגורר בראשון-לציון. את עבודתו מילא יעקב במסירות ובנאמנות כדרכו תמיד ובשעות הפנאי המשיך בתחביבו מנעוריו – עבודות בעץ. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח יעקב עם יחידתו לסיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. אחרי יומיים של לחימה, כאשר נסתה יחידתו לפרוץ דרך לעבר גשר פירדאן, ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אם ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: …"יעקב ז"ל, ששירת כאיש צוות טנק ביחידת שריון, היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו ומילא את תפקידו ללא דופי". בספר שהוציאה לאור חטיבה 7 לזכר חייליה, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, כלולים דברים לזכרו של יעקב.
