לוי, יניב

בן שולה ונסים. נולד בבן-דור ביום כ"ח בתמוז תש"ל (1.8.1970). יניב היה הבן הבכור במשפחה שלה ארבעה ילדים. הוא היה ילד יפה תואר, מתולתל שיער, טוב מזג וברוך כשרונות. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי ע"ש י"ל פינסקר בקרית אתא – לשם עקרה המשפחה – המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רוגוזין' בעיר מגוריו וסיימו בהצלחה. במהלך לימודיו גילה כשרונות מגוונים, בעיקר בציור ובפיסול, אך גם בכתיבת שירים, בתפירה, בעיצוב אופנה, בהכנת עוגות וקישוטן ועוד. הוא היה גם איש רעים להתרועע ובעל רגישות חברתית גבוהה. יניב היה פעיל באגודת 'נוער לנוער' בקרית אתא, קירב למועדון ילדים במצוקה ונוער שוליים וטיפל בהתנדבות בזקנים ובאנשים עריריים. הוא היה בן מסור להוריו ולמשפחתו, שהיתה גאה בו מאוד. בהגיעו לגיל גיוס התנדב לשרת בחיל קרבי. הוא חויל בחודש אוקטובר 1988 והוצב בחיל השריון. יניב עבר בהצלחה את האימונים המפרכים והיה לגבר צעיר, גבה קומה, אחראי, בעל דעות מגובשות ומעמד חברתי איתן. מפקדיו העריכוהו כחייל ממושמע ובעל רוח התנדבות, ורעיו הלוחמים ראו בו חבר נאמן בכל הנסיבות. אחד מהם הגדירו כ"בחור עם אופי ולב של זהב". לאחר סיום שירותו הסדיר תיכנן ללמוד אדריכלות או הנדסת בנין. כן קיווה לעסוק בעיצוב אופנה. ביום י"ב בסיוון תשמ"ט (15.6.1989) השתתף יניב, במסגרת יחידתו, בתרגיל מבצעי גדול ברמת הגולן כשהוא רכוב על נגמ"ש. בשעות הצהרים, בהיותו בשדה, אירעה תאונת אימונים קטלנית ויניב נפל בעת מילוי תפקידו. כבן תשע-עשרה היה בנופלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית אתא. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות – גיל, מירי ואתי. בדברי ההספד ליניב ציין מפקדו: "מילאת את תפקידך בצורה הטובה ביותר והתנדבת בשמחה לכל משימה. היית דוגמה לחבריך ועזרת למפקדיך… יניב היה מאותם לוחמים טובים, שמפקדיהם גאים ומתברכים בהם". המשפחה הוציאה חוברת עשירה לזכרו, שבה הודפסו רבים משיריו של יניב וכן תצלומים של ציוריו ופסליו ודברי הספד וזיכרון של בני משפחתו, מוריו וחבריו מתקופת הנעורים והצבא.