fbpx
לוי, יניב

לוי, יניב


בן רחל ואליהו. נולד ביום כ"א בתשרי תש"ם (12.10.1979) בזיכרון יעקב, ילד 'סנדוויץ', אח לארז ולהדר. החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'ניל"י' בזיכרון יעקב, והמשיך לחטיבת הביניים ובית-הספר התיכון 'אורט השומרון' בבנימינה, אותו סיים במגמת מיכניקה עדינה. יניב היה תלמיד טוב, שנטל תמיד חלק פעיל בפעילויות החברתיות בבית-ספרו והשתתף בטקסים ובמופעים שונים. יניב, "ניבי" בפי אוהביו, היה נער אהוב ואהוד, בן למופת, שעזר תמיד לאביו ולאימו בעבודות הבית. היה לו קשר מצוין עם אחיו, קשר חם בין אחים שהם גם חברים טובים. יניב אהב מאוד לעזור לזולת. הוא השקיע את רוב זמנו ומרצו בקשרים עם חבריו, ותמיד היה מוקף בחברים שאהבוהו ושאיתם אהב לבלות – בטיולים בארץ, בחוף הים, במשחקי ספורט ובמסיבות. מגיל צעיר עסק יניב בספורט לסוגיו. הוא שיחק טניס, כדורגל וכדורסל ואף היה שחקן פעיל בליגת השכונות של זיכרון יעקב. בהמשך, בתקופת התיכון, הוא גם מונה למאמן כדורגל וכדורסל בשכונת בית רמז. בחודש יולי 1998 התגייס יניב לצה"ל, לחיל-ההנדסה. אחרי מסלול הלוחם יצא לקורס מש"קים, ובעקבות הצטיינותו בקורס נשאר כמדריך. לאחר מחזור אחד ביקש לחזור לגדוד ולפקד על חיילים, ומבוקשו ניתן לו. גם בגדוד היה יניב מש"ק מצטיין. "כדרכם של מצטיינים בצה"ל," מספר המג"ד, "הוחלט לקדם אותו לתפקיד בכיר יותר ללא שלב ביניים, ויניב נבחר לתפקיד רב-סמל-פלוגתי של מחזור נובמבר 2000, תפקיד ששמח לקבל." יניב, כדרכו, הצטיין בתפקידו כרס"פ וקיבל שבחים רבים על תפקודו הן ממפקדיו והן מפקודיו, להם שימש דמות אבהית ותומכת, ומודל לחיקוי. הוא היה מעורב בכל הנוגע לפלוגה, השקיע אנרגיה עצומה בתפקידו ולפעמים, נזכר מפקדו, "היה יוצא מביתו ביום שישי בשעות מוזרות, לבצע משימות שכל תכליתן לעשות טוב לחיילי הפלוגה." יניב היה בעל כושר ארגון וניהול מופתי, בעל מוסר עבודה גבוה, מקצועי ויוזם, ובעיקר – צנוע ועניו. הוא ליווה את הפלוגה מגיוסה לצה"ל, עשה מהאזרחים חיילים ומהחיילים – לוחמים. כדי לא לעזוב את הפלוגה לפני תום מסלול הלוחם, הוא חתם לשירות קבע בן ארבעה חודשים. ביום י"א בחשוון תשס"ב (28.10.2001) נפל יניב בפעילות מבצעית בסמוך לקיבוץ מצר. הפלוגה עסקה באותו זמן בפעילות מבצעית בבאקה אל-שרקייה. יניב, שהיה כשבועיים לפני תום שירותו, היה בדרכו למוצב הפלוגתי והמתין בצומת מצר לרכב ליווי, כאשר מחבלים שעברו במקום ירו בו והרגוהו. בן עשרים-ושתיים היה יניב בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בזיכרון יעקב. הותיר אחריו הורים ושני אחים. סא"ל יוסי, מפקדו של יניב, כתב למשפחה: "יניב ראה בתפקידו זכות לגדל דור חדש, וידע היטב שזכות זו היא כולה חובה… הנתינה, הדוגמה האישית, המנהיגות הסוחפת, ההשקעה, הדבקות במשימה – והדמות של יניב – יעמדו לנגד עינינו, המפקדים והחיילים כאחד, לכל אורך דרכה העתידית של היחידה… כמפקדו, רוצה אני לומר לכם מעומק הלב, שעמלכם בחינוכו וגידולו של יניב נשא פרי. גידלתם בן למופת, לתפארת מדינת ישראל, בן שהפך למפקד ומנהיג במלוא מובן המלה. בן שדמותו תהיה עמוד האש לפני המפקדים העתידיים, ומנהיגותו הייחודית תשמש נר לרגלינו."

דילוג לתוכן