לוי, יניב

בן זלפה ואברהם. נולד בירושלים ביום כ' באדר תשל"א (17.3.1971). יניב סיים את בית-הספר היסודי 'שרת' בשכונת קרית משה, שבה התגוררה משפחתו 16 שנה. הוא המשיך את לימודיו במכללת 'אורט' בבירה במגמת אלקטרוניקה וסיימה בציונים מעולים. בגיל עשר נכווה קשות בשתי רגליו כתוצאה מתאונה ולאחר טיפול רפואי ממושך נקבעו לו 42 אחוזי נכות. אולם יניב לא נכנע ונוסף ללימודים טיפח את תחביביו. הוא היה ספורטאי מובהק והצטיין כשחקן רוגבי וכמטפס הרים. כן עסק בדיג ובתפירת תיקים. הוא היה צעיר מוכשר ותכליתי ובעל דעות מגובשות, שאהב לעזור תמיד לזולת. חרף מגבלותיו הגופניות החליט לתרום את חלקו לצבא ולמדינה ככל בחור אחר ובחודש אוגוסט 1989 התגייס לצה"ל. יניב עבר קורס מקצועי, עלה לדרגת סמל והוצב לתפקיד אחראי במחלקת חימוש. שירותו היה ללא דופי והוא התחבב על מפקדי היחידה וחייליה. כל תקופת שירותו הצבאי היה קשור מאוד לחברתו, שאותה הכיר מגיל 12, ותכנן את דרכו לעתיד. ביום כ"ד בתמוז תשנ"א (6.7.1991) נפל יניב בעת שירותו ונטמן בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות – אייל וליאת. במכתב תנחומים למשפחתו כתב מפקדו, בין השאר: "יניב התייחס ליחידה כאל משפחה מורחבת. בו, ביניב, היתה גלומה הצלחתנו כמפקדים וכחברים בהקניית ערכים וביצירת שותפות ואחריות. יניב היה נער שהתנדב לצבא למרות מגבלות פיסיות קשות. הוא היה בחור בעל מוטיבציה עצומה, אשר משיחת ההיכרות הראשונה ביקש לעשות יותר. ויניב היה חייל בעל תחושת אחריות, שהרגיש עצמו, ובצדק, שותף מלא לכל העשייה והמבצעים של היחידה בתקופה שבה שירת… יניב יישאר תמיד חלק מהיחידה, חלק מאיתנו".