לוי, יוסף
יוסף, בן שרה ומכלוף, נולד ביום י"ח בכסלו תשט"ו (13.12.1954) בטנג'ר שבמרוקו, עלה לארץ בשנת תש"ך (1960) וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "שמשון" בבית-שמש. יוסף היה תלמיד חרוץ ומגיל צעיר הצטיין בפעילות עם בני נוער. הוא היה חברותי, מיהר לקשור קשרים עם אנשים בני גילו ועם מבוגרים ממנו. בנערותו היה פעיל בגדנ"ע וכן היה חניך וגם מדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד". בגלל מסירותו לעבודה בתנועה התמנה לתפקיד מרכז קן התנועה בבית שמש. הוא היה קשור מאוד למשפחתו ולבני עירו, שרבים מצעיריה היו חבריו לספסל הלימודים, או חברים לתנועה וחניכים בה. לפני גיוסו לצה"ל עבד יוסף במפעלי שרשראות בבית שמש. יוסף גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים קורסים במקצועות הטנק והוסמך כנהג טנק, כתותחן וכטען-קשר. הוא היה חייל טוב ומסור, אהוד מאוד על מפקדיו ועל חבריו. במלחמת יום-הכיפורים הייתה יחידת הטנקים של יוסף בין היחידות, שיצאו לבלום את הסתערות האויב בסיני, אחרי שחצה את תעלת סואץ. בקרב שהתחולל באזור "החווה הסינית" שבגזרה המרכזית, נפגע הטנק של יוסף, המפקד נפצע והוא וחבריו המשיכו בלחימה על הקרקע, כאנשי חיל רגלים. יוסף נפגע ונהרג בקרב זה מתקיפת מטוסים מצריים ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי יוסף ואנשי הצוות לחמו בקרב תוך גילוי אומץ-לב למופת, וכי יוסף היה חייל ולוחם מסור ונאמן.
