לוי, יהושע

יהושע, בן שפיקה ואברהם ז"ל, נולד בשנת תש"ט (1949) בבגדד שבעיראק. בשנת 1951 עלתה משפחתו ארצה ונשלחה למעברת חירייה, שם התגוררה בתנאים קשים ביותר עד שעברה לצריף. בשנת 1955 עברה המשפחה לשכונת סלמה ג' ושנה לאחר מכן התייתמו יהושע ואחיו מאביהם. יהושע היה תלמיד בבית-הספר היסודי "אחוה" ברמת-גן, ונחשב תלמיד שקדן. הוא אהב את הלימודים והיה גאוות אמו ומוריו, בבגרותו ובחוש האחריות שלו. עוד מכה נוראה ניחתה על המשפחה כאשר האח הצעיר שלו נהרג בתאונת דרכים. יהושע סבל מאוד מן האסון ועבר זמן רב עד שהצליח להתאושש. ואף-על-פי-כן לקח יהושע על עצמו את האחריות לאחיו וטיפל בהם במסירות ללא גבול. מכיוון שאם המשפחה עבדה במשמרת לילה, נהג יהושע להכין אוכל לאחיו ולטפל בהם בבית. מיד לאחר שסיים את חוק לימודיו היסודיים יצא יהושע לעבודה, כדי להקל על אמו את עול פרנסת הבית. הוא עבד במסגרייה ובשעותהערב למד בבית-הספר לחניכות של "אורט". את רוב זמנו הפנוי הקדיש לספורט ובעיקר לכדורגל. הוא נהג לאסוף ספרים וכתבות בנושא זה ולימים גדל גם אוסף המדליות והמגינים שזכה בהם. הוא התקבל כחבר נבחרת הכדורגל של "מכבי" רמת-השקמה, והיה מן הבולטים והמצטיינים שבשחקניה. עלם יפה תואר היה, חרוץ וחביב, ומעולם לא השיב ריקם בקשה לעזרה. הוא היה בן נאמן לאמו ואח מסור, וכל אנשי השכונה הכירו את דמותו הזקופה, את בלוריתו השחורה ואת סבר פניו הנעימות. יהושע גויס לצה"ל במחצית פברואר 1967 והוצב לחיל השריון. אחרי שעבר את מסלול האימון הבסיסי והשתלם בקורסי נהיגה ותותחנות טנק, שירת כאיש צוות טנק באחת מיחידות החיל וגם השתתף בפעולה בכראמה ובקרבות מלחמת ההתשה. באחת הפעולות נפצע, אך לא הודיע דבר בבית, כי לא רצה להדאיג את אמו. רק אחרי שהחלים ובא לחופשה, סיפר כבדרך אגב שהיה פצוע. במחצית פברואר 1970 סיים יהושע את שירות החובה שלו בצה"ל והוצב ביחידת מילואים של החיל. לאחר השחרור התקבל יהושע לעבודה במפעל למוצרים פלסטיים. הוא עבד במשמרות ועשה מלאכתו נאמנה. בשעות הפנאי המשיך בפעילות ספורטיבית, במסגרת קבוצת הכדורגל של "מכבי" רמת-השקמה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, רץ יהושע הביתה מיד עם השמע הצפירה, ארז את חפציו וחיכה בקוצר רוח לצו הקריאה. וכשהגיע הצו נשק לאמו ואמר "תשמרי על עצמך". הוא היה בין הראשונים במקום הריכוז וכשראה שהיציאה משתהה רץ הביתה עוד פעם להיפרד. הוא נשלח לחזית סיני והשתתף שם בקרבות המרים לבלימת המצרים. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נפגע הטנק שלו בקרב באזור "החווה הסינית" ויהושע נהרג. חודשים ארוכים היה ספק מר אם אכן נפל, וארבעה חודשים לאחר הקרב הוכח בוודאות שיהושע נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתבו למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יהושע ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו בחזית הדרום. הוא שירת ביחידה בתפקיד טען-קשר והצטיין ביכולת, במסירות, באחריות ובאומץ-לב עילאי. יהושע לחם עם היחידה במשך כל שלב הבלימה, ואחר-כך נטל חלק בפריצה הנועזת, אשר נועדה להעביר את המלחמה לגדת התעלה המערבית ולהכריע את הצבא המצרי. בקרב זה נע עם ציודו בראש כוחות הפריצה, אשר פילסו את הדרך לכוחות הצליחה שמאחוריהם, ואשר אפשרו את הכרעת הצבא המצרי. בקרב זה נפל. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את השתתפותנו באבלכם וביגונכם הכבד. יהי במותו צו המשכיות ותקומת העם לנו, החיים". המשפחה השתתפה ברכישת ספר תורה שנתרם להנצחת שמו.