לוי, יהודה
בן יפה ועזרא. נולד ביום ו' באלול תשל"ו (1.9.1976) בקרית אתא. בן שני במשפחה בת שלושה ילדים, אח צעיר למיטל ובוגר להילה. יהודה גדל, בגר והתחנך בעיר, למד בבית-הספר היסודי "פינסקר" ובבית-הספר התיכון "רוגוזין" במגמה הטכנית. בשלהי יולי 1995 התגייס יהודה לצה"ל, ושירת כלוחם בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי. מפקדיו ראו בו חייל מסור, שמילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, הפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. יהודה נפל בקרב ברצועת עזה, במהומות הדמים בדרום שאירעו ביום י"ג בתשרי תשנ"ז (26.9.1996). בארועי אותו היום נפלו עימו סמ"ר עמיאור עמיקם, סמ"ר גרז'דנסקי דימיטרי, סמ"ר קורן חן, וסמ"ר עמאר ויסאם. יהודה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית אתא. בן עשרים היה בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. בלכתו, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. מפקדו ספד לו על קברו: "יהודה, אתמול בצהריים נקטפת ואתה פרח. פרח כל כך יפה ואצילי. אתמול הועלית בדרגה, לא לדרגת סמל, כי אם לדרגת מלאך. תפקודך המצוין תחת אש ורוח הלחימה שהיתה בך, הם המאפיינים את החיילים הטובים ביותר בצה"ל. יהודה, היית לי כמו ילד ולחיילי הפלוגה כמו אח. נתת את הנשמה, את הלב ואת החיים. אזכור אותך תמיד". במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "יהודה ביצע את משימותיו במסירות ובאחריות ותמיד דאג להיות ראשון – הן באימונים והן בקרב. יהודה עמד לפני סיום מסלול ארוך וקשה כלוחם, ותפקד בצורה מופתית לכל אורך הדרך. יהודה נהרג בקרב בצומת גוש קטיף, לאחר הפגנת אומץ לב ואחוות לוחמים ולאחר שאיתר אויב ודיווח למפקדו תוך חירוף נפש". בני משפחתו הקימו ספרייה לזכר יהודה, בבית-הספר היסודי "פינסקר" בקרית אתא, בו למד.
