לוי, חיים

בן יעקב וגילה. נולד ביום ב' באייר תש"ט (1.5.1949) במוסול שבעיראק ובשנת 1951 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בהרצליה. הוא למד בבית-הספר היסודי "בר-אילן" והיה חבר תנועת "בני-עקיבא". בתנועה היה פעיל מאוד, השתתף בכל פעולותיה, היה ממושמע ומילא את כל הוראות המדריכים. הוא אהב לטייל ולצאת למסעות וכן אהב משחקי כדורגל וכדורסל והיה מנצל את שעות-הפנאי שלו לספורט. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון על-שם הרב מימון שבהרצליה. הוא היה רציני בכל דרכיו, בן-תורה, שהקפיד על מצוה קלה כחמורה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ולמשפחתו ורע טוב לחבריו. הוא אהב את בית-ספרו התיכון עד כדי כך שהמשיך ללמוד בו גם לאחר שעקרו ההורים לחיפה באמצע שנת-הלימודים. הוא היה שקט וצנוע, עניו, חרוץ ואחראי בתכלית. ללא התבלטות הסתובב בין חבריו שהוקירו אותו ואהבוהו מאוד. חבר שביקש עזרה ממנו היה נענה מיד, אפילו היה הדבר כרוך במאמצים. אף על פי שהיה חייכני ועליז עשה לפעמים רושם של אדם סגור בתוך עצמו. אבל אלה שהכירוהו מקרוב ידעו כי הסתגרות זו חלה רק על ענייניו האישיים. לא כן היה ביחסו לחבריו לכיתה; הם הפיקו ביטחון ושלוה מנוכחותו ביניהם. בבחינות הבגרות זכה בציון "מצויין" בתלמוד. בהיותו תלמיד מצטיין התחיל ללמוד בטכניון העברי בחיפה בגיל 17 ולמד שם שנה ראשונה. אך כשהגיע לגיל 18 החליט להתגייס לצה"ל ולא רצה להמשיך בלימודיו, למרות הפצרותיהם של ההורים. חיים התגייס לצה"ל באוגוסט 1967 ועשה זאת ברצון ובשמחה. הוא עלה בסולם הדרגות והגיע בימי שירותו לדרגת סגן-משנה. ביום כ"א בתמוז תשכ"ט (6.7.1969), נפל בקרב באזור קנטרה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא זכה להערכת מפקדיו ולאחר נפלו הועלה לדרגת סגן