לוי, דני

בן נורית ושלמה. נולד ביום כ"ח בחשוון תשי"ג (6.11.1953) בקרית אתא. דני היה בן שלישי למשפחה שלה חמישה ילדים. הוא היה ילד חולני בשל ליקוי מלידה בתפקוד כליותיו, ובגיל חמש לא היה מנוס מלכרות את אחת הכליות. בהגיעו לגיל חינוך חובה נשלח דני ללמוד בבית-הספר היסודי בקיבוץ לוחמי הגיטאות. אחר כך למד בבית-הספר 'אורט' בקרית חיים. בתקופת לימודיו היה פעיל בגדנ"ע. תחביביו היו בנייה בגפרורים, דיג וייבוש דגים לנוי. הוא היה צעיר ידידותי, נוח לבריות ומוכן תמיד לעזור לזולת. על אף מגבלותיו הגופניות החליט להתגייס לצה"ל וחויל באפריל 1972. דני עבד כטבח והפיק רצון ממפקדיו. אחרי 14 חודשי שירות הועבר לשירות מילואים בהג"א. הוא היה צעיר חרוץ ופירנס את עצמו בעבודות חשמלאות וכעבור תקופת-מה אף נעשה קבלן לעבודות חשמל. דני עמד להתחתן ואף הספיק לרכוש בית ולציידו לקראת נישואיו. הוא נפל שלושה חודשים לפני מועד נישואיו. ביום י"ד בניסן תשמ"ז (13.4.1987) היה דני בשירות מילואים בבסיס בגליל וקיבל חופשת פסח ממפקדו. הוא יצא מן המחנה במכוניתו. בהגיעו לצומת כרמיאל התנגש הרכב שבו נהג במשאית שבאה ממול ודני נהרג בתאונה. הוא נפל בעת מילוי תפקידו בשנה ה- 33 לחייו והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית אתא. השאיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות – דוד, דליה, דבורה ודורון. במכתב תנחומים למשפחתו כתב מפקדו: "דני שירת ביחידתנו בנאמנות ובמסירות ללא דופי. אנו חיילי ומפקדי היחידה המומים ממותו בטרם עת". ספר הפטרות על שמו הוכנס לבית-הכנסת 'שער ירושלים' בעירו קרית אתא.