לוי, דוד

בן שמחה וניסן, נולד ביום ל' בשבט תשי"ג (15.2.1953) בטירת הכרמל. דוד למד בבית-הספר היסודי "מורשה" בטירת הכרמל. הוא היה תלמיד מצטיין והוכתר כראשון בכיתתו, אך קשתה עליו המשמעת והמסגרת המסודרת והוא נחשב לנער שובב ומתמרד. את לימודיו הוא המשיך בבית-הספר התיכון בכפר גלים, במסלול עיוני. תחביבו העיקרי היה צילום ופיתוח. גם הכתיבה הספרותית קסמה לו. הוא היה ידוע בפיליטונים ובהומורסקות שכתב בנוסח קישון, וכן בשירים ובלחנים שחיבר. אחרי שלוש שנות לימוד בבית-הספר התיכון עבר דוד ללימודי אלחוט קדם-צבאיים. במסגרת לימודית זו, הוא זכה בפרס החודשי לחניך המצטיין בכל אחד מחודשי הקורס. דוד גויס לצה"ל בחודש אוקטובר 1971, והוצב בחיל-המודיעין. בתחילה הוא שירת בסיני, והתאהב מיד בנוף הקסום ובבדואים הנוודים. את זמנו הפנוי בילה דוד בנגינה על גיטרה ובחיבור שירים. בעת שירותו קיבל דוד את אות השירות המבצעי, עבר קורס צניחה והשתתף במלחמת יום הכיפורים. דוד השתחרר מצה"ל בשנת 1974 והחל לעבוד כפקיד בבנק, כשהוא ממשיך בתחביביו: הצילום והנגינה. בסוף שנת 1978 התגייס לצבא קבע. דוד נפל בעת מילוי תפקידו ביום י' בטבת תש"ם (30.12.1979), והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. בן 26 שנים הוא היה בנופלו. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "כחייל מילא דוד את כל התפקידים שהוטלו עליו בלא דופי. אך לא רק את תפקידיו המקצועיים מילא בלא דופי, הוא היה גם אדם שחדוותו השרתה שמחת חיים על כל הנמצאים במחיצתו. עזרתו לזולת תיחרט בלב מפקדו וחיילי היחידה עמם שירת. קצרה היריעה מלספר את מעלותיו של רס"ל דוד לוי". משפחתו ערכה את היומן, שדוד עצמו כתב על חייו, ובו גם קטעים ספרותיים משלו. המשפחה תרמה לזכרו סידורי תפילה ופרוכת לבית-הכנסת "יהודה אליאס" בטירת הכרמל. האב תרם את מענק ההנצחה לאגודה להנצחת חללי חיל-המודיעין.