לוי, דוד

בן יעקב וסופיה. נולד ביום ל' בשבט תש"ד (24.2.1944) בתל אביב. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי על שם וייצמן ביפו ולאחר מכן המשיך בבית הספר התיכון של ערב "טכניכון". מקור פרנסתו היה שרברבות. בשעות הפנאי עסק בריקוע נחושת כתחביב. אהב את החיים וחיוך ריחף תמיד על פניו. גרם רק טובה ושמחה לכל הסובבים אותו בדאגתו לכל – וביחוד להוריו. ממכתביו בזמן המלחמה אנו חשים געגועים לגדול ולקטן במשפחה ובהם מובעת בקשתו מהוריו לא לדאוג לו ולשמור על בריאותם. הוא בטוח היה בנצחון הקרוב ושאף לשוב לחיק משפחתו. היה גאה על מולדתו והיה מוכן לצאת לקרב לקראת המוות. גויס לצה"ל באוקטובר 1961 ושירת ביחידת שריון בדרגת רב"ט. אחרי שחרורו משירותו הסדיר היה נקרא מפעם בפעם לשירות מילואים. גם במלחמת ששת הימים נמצא במסגרת זו – עד שביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל דויד בקרב שנערך בקלעה שברמת הגולן. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר מכן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד גדודו כותב עליו במכתב התנחומים למשפחה אחרי נפלו כי בין הלוחמים בכונתילה וברחבי סיני וברמת הגולן היה דויד בין מבצעי המשימה באומץ לב ובכושר הקרבה למופת.