לוי, גדי
בן הזקונים של חנה ומנשה, נולד ביום י"ד באדר ב' תשכ"ב (20.3.1962) בחולון. גדי למד בבית-הספר היסודי "מגינים" בחולון, וסיים את בית-הספר התיכון חקלאי "מקוה ישראל". הוא היה ילד עירני ותוסס, יפה עיניים וחינני. עם חבריו הרבים עשה גדי במעשי קונדס, ואף הפגין את אומץ ליבו כאשר טיפס לראשו של מגדל (ארובה של בית-חולים, שנבנה באותו זמן) בלילה חשוך. האהבה לטבע ולפרחים נולדה בו עוד בילדותו. גדי אהב לצאת מוקדם בבוקר לשדות המוריקים, לראות את פריחת הפרחים ולהאזין לציוץ הציפורים. בנעוריו הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והרבה לטייל בשורותיה ברחבי הארץ. טיולים אלה היו הזדמנות נאותה לגדי ללמוד וללמד. אחד מחבריו נזכר בטיול שערכו ברגל מבית-שמש לנס הרים. הדרך המסולעת והקשה התפתלה דרך הרים וגאיות, וגדי הפגין התמצאות גבוהה בשטח וידע עמוק בחי ובצומח שנקרו בדרכם. לגדי היה אוסף פרפרים גדול ועד כדי כך היתה אהבתו לחי עד שבצאתו לטיול בארצות-הברית, לא שכח לקחת עמו רשת…כדי לצוד פרפרים ולהוסיפם לאוסף. עם חבריו לתנועה הצטרף גדי לגרעין "אפיק", ודרכו בצה"ל הייתה ברורה לפניו. גדי גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1980 והצטרף לנח"ל. הוא עבר טירונות וקורס מ"כים, ונשלח לשרת בהיאחזות צבעון. בהיאחזות מצא גדי כר נרחב לפיתוח כישוריו. הוא בנה חממה בלי החומרים המתאימים, ממש בשתי ידיו, והחממה החזיקה מעמד בסופות העזות, ואילו חממה אחרת, שהוקמה על-ידי "מומחים" שבאו מבחוץ, קרסה תחתיה. הוא יישר שטחים והכינם לשתילת דשא, אולם גולת הכותרת של עבודתו היו מסלעות הקקטוסים שהפכו לשם דבר. חלומו היה להקים חממה ולשלב פרנסה בתחביב. גם בבואו הביתה לחופשות, הוא טיפח את גן הנוי שליד בית המשפחה בחולון. מפקדיו בצבא העריכוהו כ"חייל שקט, שאהב את תפקידו וביצע אותו בצורה טובה ואחראית, לשביעות רצון מפקדיו. היה מקובל על חבריו ואהוד על מפקדיו". ביום כ"א במנחם אב תשמ"ב (10.8.1982), נפל סמל גדי בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין מפקדו כי "גדי היה מפקד טוב ושימש דוגמה טובה וחיה בקרב חייליו וחבריו. הוא התנדב למשימות וביצע אותן באופן הטוב ביותר". משפחתו הקימה לזכרו אנדרטה וגן קקטוסים ב"מקוה ישראל". כן הקימה המשפחה קרן, המחלקת מילגות לתלמידים מצטיינים בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" הממשיכים בדרכו ומשתלמים בטיפוח ענף הנוי. המילגות מחולקות מדי שנה ביום הולדתו של גדי. חבריו ובני משפחתו הוציאו לאור ספר זיכרון, הנושא את שמו – "גדי", ובו פרקי חייו ודברי זיכרון
