לוי-ברטי, מאיר
בן הרב עובדיה ושושנה. נולד ביום כ' בתמוז תש"ג (23.7.1943) בנוה-שלום שבנתניה. למד בבית-הספר "מוריה" בנוה-שלום ולאחר-מכן בבית-הספר "מוריה" ברחובות. בלבו קיננו אהבת-התורה, אהבת-מוסר ודרך-ארץ, אהבת-המולדת, אהבת-העם, ועל כולם – אהבת-המקום. תמיד אהב לקרוא ספרי-מוסר-ותוכחה וספר "משלי" היה שגור בפיו עד כי ידע אותו על-פה. כן היתה מידת-האמת קבועה בנפשו משחר ילדותו. צנוע היה בכל דרכיו ועניו בכל מעשיו ולכן אהבוהו כל אשר באו עמו במגע. מימיו לא הרים ידו להכות את מישהו או לפגוע במישהו, כי תמיד היה מן הנעלבים ולא מן העולבים. אוהב-שלום היה ורודף-שלום ועל פניו היתה נסוכה תמיד בת-שחוקו הטובה. מאז היותו צעיר היה עושה כל מיני עבודות וכל פרוטה שהשתכר היה מוסר לאמו לכלכלת-המשפחה. היה מומחה לעבודות-ריצוף. תמיד היה דואג לחינוכם התקין של אחיו הקטנים ועזר להם בהכנת-שעוריהם ובעיקר היה מקפיד שישמרו את הדינים של דת-ישראל ומנהגיה של מסורת-ישראל. במאי 1962 גויס לצה"ל. ביום י"ז באלול תשכ"ג (6.9.1963) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.