לוי, בועז (‘בוזי’)

בן-זקונים לשבתאי ולטובה, מראשוני היישוב. נולד ביום י"ז באדר תשי"ט (25.2.1959) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי 'ארגנטינה' שבירושלים. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי 'אורט חניכים' שבבירה. בועז, שכונה בפי חבריו 'בוזי', היה נער פיקח, מלא חכמת-חיים, ערני ועליז. אם-כי לא היה שבע-רצון מן המקצוע שלמד בבית-הספר התיכון – חשמלאות- רכב – נעתר להפצרות הוריו, התמיד בלימודיו וסיים אותם בהצלחה. הוא היה נער מקובל בשכונתו ובבית-הספר, וחוג-ידידיו היה רחב וגדול. בתנועת 'הנוער העובד והלומד', שהיה חבר בה שנים-מספר, היה בין הבולטים והאהובים בחניכים. בועז אהב ספורט, כן התעניין במוסיקה ובמחול. כבן למשפחה מרובת-ילדים היה חבר ורע לאחיו ולאחיותיו המבוגרים ממנו, וכפי שמעיד אחיו – דורון, היה בן מסור להוריו, אהב אותם והעריצם ומילא את כל מבוקשם. עם תום לימודיו ביקש להקדים את גיוסו לצה"ל ולהצטרף לידידיו המבוגרים ממנו, שהספיקו להתגייס לשירות. הוא הפציר בהוריו שיניחו לו להתגייס מוקדם מהמקובל ולבסוף שכנעם. בועז גויס לצה"ל בנובמבר 1976 והושם לחיל השריון. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון ומילא תפקידים שונים. תחילה עבד בנגרייה, בבניית מועדון היחידה, ואחרי-כן הועבר לפלוגת-האפסנאות. הוא לא שבע נחת מתפקידו החדש וביקש לעבור לפלוגה אחרת, אך מבוקשו לא ניתן לו. ביחידה נודע בועז כחייל עליז ושמח אך מסוגר. הוא הקפיד על שמירת הקשר עם בני-משפחתו וניצל כל חופשה לביקור בבית. ביום ו' באייר תשל"ז (24.4.1977) נפל בועז בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים וארבע אחיות. משפחתו תרמה לזכרו פרוכת, ספרי-קודש ותשמישי-קדושה לבית-הכנסת שבשכונתו בירושלים.