fbpx
לוי, אשר (שרי)

לוי, אשר (שרי)


בן ברטה וחיים, נולד ביום י"ב בכסלו תר"ץ (14.12.1929) בבולגריה והספיק לסיים שש כיתות של בית-ספר תיכון לפני הכיבוש הגרמני. בבולגריה היה חבר "השומר הצעיר". בזמן שלטון הגרמנים בבולגריה לחם בהרים יחד עם הפרטיזנים. שאיפתו היתה – לשרוד ולעלות לארץ. זמן מועט לאחר המלחמה, ב-26.9.1945, הגיע לארץ ומיד הצטרף לקיבוץ הזורע. במשך הזמן יצרו חברי "עלית-הנוער" באותו קיבוץ גרעין התיישבותי והוא, כחבר הגרעין, עבד כטרקטוריסט. בעבודתו ובהצטרפותו אל חברת "עליית-הנוער" בקיבוץ ראה את התגשמות שאיפתו. לא עבר זמן רב והוא כבר הדריך אחרים בעבודה. סיים קורסים לעזרה ראשונה וגם כאן, כביתר מעשיו, גילה חריצות רבה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרפו כל חברי הגרעין אל הגדוד הראשון של הפלמ"ח, שם שירת כחובש פלוגתי והשתתף בקרבות רבים – בגשר, שייח'-חוסיין, כפר קנה, צנדלה, קאקון, זרעין, משמר העמק, מלכיה, בכיבוש לוד-רמלה ובקרב על לטרון. בקרב האחרון שירת כסגן החובש הגדודי. באחד הקרבות, כאשר חש לעזרת חבר פצוע, נפל ונפגע בברכו. היה הכרח לנתח את הברך, שגרמה לו ייסורים רבים. אולם הוא סירב לנטוש את תפקידו ודחה את הניתוח לסוף המלחמה. "זה לא מפריע לי" – היה אומר תמיד. בליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. אשר רץ והתרוצץ החיש עזרה לפצועים ונשאם למקום מבטחים, אולם שעתיים בלבד לפני היכנס ההפוגה לתוקפה, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), פגע בו רסיס והרגו. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן