לוי, ארנסט

בן אולגה ואוסקר, נולד ביום ד' באב תרע"ב (18.7.1912) בווינה, בירת אוסטריה, והתחנך ברוח ההתבוללות. ארנסט סיים בהצטיינות בית-ספר גבוה לטכנולוגיה תעשייתית ואחר-כך עבד ליד אביו, מהנדס נודע, בבית-חרושת לזיקוק שמנים ונלווה אליו כשהוזמן לעבודה זמנית ברוסיה. באביב 1938, כשחגגה וינה את כניסת הצבא הנאצי לאוסטריה, נמלט ארנסט בלילה מעירו והעפיל ארצה באונייה שטולטלה על גלי הדנובה והים השחור עד שעגנה בחוף נתניה. לאחר זמן נודע לו שהוריו נספו במחנות- הריכוז. הוא נשא בלי תלונה את קשיי העבודה וההתערות בארץ והסתדר כמכונאי במוסך "אגד" בחיפה. למד עברית והתערה בחיי הארץ. התנדב ל"הגנה" ונענה לכל קריאה במסירות שבקדושה בלי להסס אף רגע לעזוב את יקיריו (אישתו וילדו) וללכת לקראת הסכנה. במלחמת-העצמאות השתתף בהגנת חיפה ובשחרורה, בשירות במשלטים בעיר, בקרבות נבי-יושע, מלכיה ומקומות אחרים בגליל כמכונאי ביחידת פלמ"ח, ותמיד סבור היה כי לא עשה די הצורך למען המולדת וכי האחרים הירבו לעשות פי כמה ממנו. לכן חזר לשירות בחטיבת "כרמלי" בסביבת חיפה ובשעת הפעולה לטיהור "המשולש הקטן", שהטריד את התחבורה בדרך לזיכרון יעקב, התנדב ביום הולדתו ה36- לנהוג במשוריין במקום חבר שלא יכול היה לצאת מרוב עייפות. בג'בע עלתה מכוניתו על מוקש, וכפי שנודע עוד הגיש עזרה לשני חברים פצועים ולבסוף נפל בידי הערבים ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע