לוי, ארנה (‘צרויה’)

בת ברוך ויוכבד. נולדה ביום כ' בטבת תשי"ט (31.12.1958) בתל- אביב. כאן למדה בבית-הספר היסודי 'גבעת השלום'. השלימה את לימודיה בבית-הספר התיכון-עירוני ז' שביפו. בבית-הספר היתה תלמידה טובה – כשרונותיה עמדו לה להשיג ציונים גבוהים בקלות רבה. היא גם קראה הרבה ורכשה ידע מגוון בתחומים שונים. כנערה היתה פתוחה וערה לכל עניין ועניין. בצד השירים הליריים שכתבה, היתה גם ספורטאית מצטיינת, ובמקצוע הריצה זכתה במדליות. ארנה, היתה מקובלת מאוד בחברה – גם משום שהיתה יפה, אבל בעיקר – בשל אופיה החביב. היא היתה פעילה בתנועת הצופים ושימשה גם כמדריכה. היתה פעילה מאוד בכיתה ובתנועה, והיתה גם בחזקת יושבת בית. בשעות הפנאי היתה סורגת ותופרת לכל בני המשפחה, לפעמים גם עסקה בציור ואת התמונות שלה חילקה במתנה, לחבריה. לפי דברי האם היתה ארנה קשורה מאוד להורים ולבית. ארנה גויסה לצה"ל בסוף יולי 1977 והוצבה בחיל הקשר. במסגרת שירותה, שימשה כפקידה. את קורס הצפטים סיימה בציון גבוה. היא היתה חביבה מאוד על חבריה ליחידה, ועל סף סיום שירותה הצבאי עמדה להינשא לחבר נעוריה. ביום י' בכסלו תשל"ט (10.12.1978) נפלה בעת שירותה. הובאה לקבורות בבית-העלמין שבחולון. השאירה אחריה הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדה: "ארנה היתה חיילת למופת, אשר את הרצינות והמסירות שגילתה בעבודתה, ידעה ללוות תמיד ברוח טובה ובחיוך על שפתיה, גם בשעות הקשות ביותר. התנהגותה והאוירה הנעימה שהשרתה סביבה, היו דוגמה לחברותיה לעבודה. ארנה תחסר לכולנו".