fbpx
לוי אלשייך, רחמים (רמי)

לוי אלשייך, רחמים (רמי)


בן סעדה ושלמה. נולד ביום כ"ה באב תשכ"ה (22.8.1965) בראש העין, בן זקונים במשפחה בת שבעה ילדים. למד בבית-הספר היסודי 'יסודי התורה' בעיר מגוריו ובשנת 1977, עם הקמת חטיבת הביניים התיכונית 'כפר גנים' הצטרף אל מייסדי המחזור הראשון. את לימודיו התיכוניים סיים בהצטיינות בישיבה התיכונית 'כפר גנים' ובשנת 1983, כהמשך טבעי לחינוכו בישיבה שם פעמיו אל ישיבת ההסדר 'קרני שומרון', שם עלה וגדל במעלות התורה. רחמים חיבר עבודה חשובה ומקיפה בנושא 'שמירת הלשון' אותה הגיש לרב יצחק הלוי, מרבני הישיבה, וזכה לשבחים רבים מפיו. שקט, צניעות וענווה איפיינו אותו. רחמים עמל באוהלה של תורה. היה אמן בהקשבה ותמיד חתר לבהירות, לדיוק, למיצוי ולהגדרה. בעל תפיסה מהירה ומעמיקה ומחשבה אנליטית. דיבורו מתומצת. כל סוגיה שלמד אהב לנתח לפירורים הדקים ביותר בכדי שיבוא על סיפוקו. הוא ניחן בחוש מפותח לסדר ולאסתטיקה והסדר שלט גם בעולמו הפנימי, כל דבר במקומו ובמשקלו. רחמים אהב מאוד לטייל בשביליה הקסומים של ארצנו וגילה חיבה יתירה לעבודות האדמה והגינון, בהן עסק לעיתים מזומנות, כך ביטא את אהבתו העזה לארץ. בשלהי אפריל 1984 התגייס רחמים לצה"ל במסגרת ישיבת ההסדר 'קרני שומרון' והוצב כלוחם חי"ר בגדוד "שקד" של גבעתי. כמו בישיבה כך גם בצבא באו לידי ביטוי כוחותיו הגופניים והרוחניים, כושר הסבל והתושיה. רחמים שירת בצה"ל מתוך תחושה ברורה של זכות וחובה כאחת ומתוך הרגשת אחריות וייעוד. הוא בלט משכמו ומעלה בצבא ובישיבה, במסעות הקשים, באימונים המפרכים ובביצוע הפעולות המסוכנות בלבנון. תמיד עזר, עודד והעלה את מוראל הסובבים אותו וגם ברגעי יאוש ולחץ חייך את חיוכו הרגוע והנצחי ושמר על ארשת פנים שמעולם לא הסגירה עד תום את המתרחש בו פנימה. היה בו שילוב של זריזות ואומץ לב מחד, ומאידך מתינות, יישוב הדעת וקור רוח איפיינו את הליכותיו בכל המצבים. ביום ב', ח' באדר א' תשמ"ו (17.2.1986) בשעה 12:00 בצהרים, יצאו שלוש מכוניות מרצדס לסיור פתיחת ציר באיזור הביטחון בדרום לבנון, יחד עם חיילי צד"ל. כ- 500 מטר דרומית לצומת בית יהון נקלעו למארב של מחבלי החיזבאללה שירו עליהם אש כבדה. חרף פציעתם הקשה וכשהם לכודים ברכבם, ניהלו רחמים וחברו יוסף פינק קרב גבורה והשהיה עד אשר אזלה תחמושתם. בתום הקרב הקצר נפלו השניים בידי מחבלי החיזבאללה, אשר היו מצויידים ברכבים בקרבת מקום. למחרת החטיפה, הציג אירגון החיזבאללה שני אנשים חבושים מכף רגל ועד ראש והודיע כי הם החיילים הישראלים החטופים וכי לאחר יממה יפרסמו את דרישותיהם. באם יקויימו הדרישות ישוחררו החיילים ולא יהרגו אחד מהם. למחרת, ביום 19.2.1986, הציגה רשת הטלוויזיה CBS מדמשק את חפציהם האישיים של רחמים ויוסף. במשך חמש שנים לערך הגיע מידע לא ישיר וסותר על מצבם, לעתים נטען כי אחד מהם בחיים ולעתים כי שניהם חיים. ביום 19.9.1991, לאחר שנים של ניהול משא-ומתן רשמי ולא-רשמי, שוחררו כ- 150 מחבלים ושליח מיוחד של האו"ם הצליח להעביר את הידיעה כי רחמים ויוסף אינם בין החיים. חמש שנים נוספות חלפו עד שארגון החיזבאללה, בהתערבות ממשלת גרמניה, הסכים להחזיר את גופותיהם של רחמים ויוסף, תמורת החזרת גופותיהם של 128 מחבלים. ביום ו' באב תשנ"ו (22.7.1996) הובא רחמים לקבר ישראל. הוא נטמן בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות – מרדכי, מנשה, אפרים, אסתר, יעל ויוכבד. משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת ספר תורה לבית הכנסת בראש העין.

דילוג לתוכן