fbpx
לוי, אליהו

לוי, אליהו


אליהו, בן עדה ובנימין, נולד ביום כ"א בתשרי תשי"ג (4.10.1952) באלרואי, בקרית טבעון. הוא למד בבית-הספר היסודי "יבנה" בטבעון והמשיך ללמוד בבית-הספר לצוערים של משטרת ישראל בחיפה. אלי לא זכה לילדות מאושרת. בהיותו בן שלוש בלבד נפרדו הוריו והוא התגורר יחד עם אחותו ואחיו הגדולים בבית אביו, שם גודל על-ידי האב בעזרת סבתו מצד האב. במשך הזמן נישא אביו בשנית ולמזלו נשא אישה טובת-לב ונוחת-מזג, אשר דאגה לילדים כאילו היו ילדיה שלה. השפעה רבה נודעה לנוכחות הסבתא על אלי הצעיר. סבו ז"ל היה מראשוני השומרים בחדרה והאחראי על הגנת כל הפרדסים באזור. סבתו הייתה בת למשפחת רופאים מפורסמים, וביניהם רופא בית-המלכות הפרסי. אלי אהב לישון בחדרה של סבתו ולאכול מידיה וממנה למד מידות טובות ואצילות-הליכות. מסבו ירש את הגאווה בעמו ובמולדתו. אביו מעיד שהוא היה דואג לו ומנחם אותו בצערו. תמיד דאג להנעים את זמנו והיה מקפיד גדול במילוי מצוות כיבוד אב. לימים, כאשר התבגר, החל מבקר אצל אמו, אשר בינתיים נישאה גם היא בשנית, וילדה לו עוד אחים. הוא קשר קשרים הדוקים עם אחיו החורגים והרבה להתרועע אתם. כיוון שגדל בסביבה מרהיבה ביופיה, לרגלי יער אלכסנדר, הנשקף אל שפך נהר הקישון, אהב מילדות לצאת לטיולים. יחד עם אביו ואחיו היה יוצא לטיולים ולסיורים בכל פינות הכרמל. אט-אט הכיר את כל האזור ולא הייתה פינה שנשארה זרה לו. הוא ואחיו היו יוצאים יחדיו למסעות, ששולבו בהם אימוני קליעה למטרה ברובה זעיר ובאקדח, ופעמים רבות היו גם יוצאים למסעות ציד. אלי בורך בכישרונות רבים. הוא הפליא לנגן במנדולינה מזרחית ונהג ללוות בנגינתו את שירת אביו. כן היה ספורטאי מעולה וניחן בגוף חזק וקל תנועה. הוא היטיב לשחות, ובמיוחד הצטיין בצלילה. בתום לימודיו החל עובד כמסגר, עשה חיל בעבודתו והפליא את חבריו בעבודות המתכת שהיה מבצע. כשבגר, החל משתף פעולה עם אביו ועם דודו, שעסקו בשכלול המצאות שונות, ועזר להם בהמצאת גז לבישול בעל תכונות בעירה מצוינות. כמו כן השתתף אתם בייצור חומרים כימיים שונים ובייצור מקררים. הוא ניחן בכישרונות טבעיים בשטח הטכנולוגיה והמדע השימושי, והרבה לשפר מכשירים ושיטות עבודה. בעיסוקיו אלה התמיד עד למועד גיוסו לשירות הסדיר. אליהו גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורס יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג זחל"ם. הוא המשיך ועבר עוד קורס-נהגות, לרבות קורס נהגי "זלדה" וקורס נהגי משאית. לאחר שסיים את הקורסים השונים בהצלחה הוצב ליחידת שדה של החיל. הוא היה חייל טוב והצטיין כלוחם מעולה בקרבות מלחמת ההתשה, שניהלו המצרים נגד כוחותינו לאורך תעלת סואץ. מפקדיו העריכו אותו מאוד והוא זכה לשבחים רבים על הישגיו במילוי תפקידו. כמו בחיים האזרחיים כך גם בצבא, התחבב במהירות על חבריו לנשק. הם אהבו לבלות במחיצתו והרבו להזמינו אליהם. לא היה אירוע או מסיבה שאלי החמיץ. מלחמת יום-הכיפורים פרצה חודשים ספורים לפני מועד שחרורו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אלי בקרבות הבלימה בסיני, מצפון לציר "אושה-לכסיקון". אלי נלחם באומץ לב ובמסירות יוצאים מן הכלל, ועל מעשיו במלחמה זכה לציון לשבח מטעם אלוף הפיקוד. בתעודת הציון-לשבח נאמר: "בליל י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), שימש אלי כנהג נגמ"ש בכוח שנע באזור "החווה הסינית". סמוך לשעה 0100 יצא הכוח למשימת סריקה. במהלך פעולה זו נפגע הנגמ"ש של אלי. הוא נחלץ ממנו תחת אש כבדה של האויב, והמשיך בלחימה מהקרקע מול כוחות אויב עדיפים, עד שנפגע ונהרג". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב אלרואי. השאיר אחריו אב ואם, שני אחים ואחות. אביו תרם לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "מגן דוד" שבמושב אלרואי.

דילוג לתוכן