לוי, אליהו (‘ללו’)

בן שלמה ז"ל ומזל. נולד בשנת תשי"ג (1953) בקזבלנקה שבמרוקו. עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1957, כשהוא בן ארבע. תחילה השתקעה המשפחה ברוכת-הילדים בבית-שאן ולאחר-מכן עברה למגדל-העמק. היו לו לאליהו קשיי-הסתגלות למסגרת בית-הספר. עוד לפני שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, ניסה את מזלו בבית-הספר המקצועי 'מפתן'. כאן נתברר שמצא את מקומו. הוא רכש את מקצוע הנגרות, ואף שימש מדריך במקצוע זה לתלמידים החדשים. מותו של אביו והעובדה שכל שאר אחיו ואחיותיו נישאו, יצאו מן הבית היו מטופלים בדאגות משלהם הטילו על אליהו אחריות שקשה היה לו להתמודד אתה. כאשר גויס במאי 1971 לצה"ל במסגרת הנח"ל, היה נתון במאבק תמידי בין נאמנותו לצבא לבין דאגתו לאמו החולה, כשהוא ביקש להפיג את בדידותה ואת שממון חייה ולסייע לכלכלתה. משך מסוים שירת כשוטר גדודי, לאחר שעבר קורס מתאים. בפרק-הזמן האחרון של שירותו הועסק כעוזר לטבח ומילא תפקיד זה באחריות ולשביעות-רצונם של הממונים עליו. ביום כ' באלול תשל"ה (27.8.1975), כאשר דימה כי הנה מצא את האהבה והרוך שכה חסר בחייו, מצא את מותו בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדל-העמק. השאיר אחריו אם, שלוש אחיות ושני אחים.