לוי, אברהם

בן חוה ועקיבא, נולד ביום ז' בתמוז תרפ"ה (29.6.1925) בעיר לוברניץ ליד ולוצלאבק, פולין. בהיותו בן חודשיים עלו הוריו ארצה ובהגיעו לגיל חמש התיישבה המשפחה בכפר סבא. תחילה למד בבית-הספר היסודי שבמושבה, אולם אחרי-כן העבירוהו הוריו לבית-הספר לילדי עובדים בכפר מל"ל. בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובגיל 15, בהיותו בהכשרה בקיבוץ גן שמואל, החל את פעילותו ב"הגנה". את כל מרצו, כשרונותיו ויכולתו הקדיש מאז לשירותי הביטחון. עם הקמת הבריגדה היהודית בצבא הבריטי התגייס מיד לשורותיה ובעוברו עמה את רוב ארצות אירופה המערבית בא במגע עם שרידי היהדות במחנות והביא להם את בשורת ציון. בשובו מן הבריגדה התכונן אברהם ללמוד בטכניון בחיפה ונסע לירושלים ללמוד ולהכשיר עצמו לכך. הוא הצטיין בכשרונות טכניים וארגוניים ועתיד גדול נשקף לו בתחומים אלו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, התמסר במשנה מרץ לפעולות ב"הגנה" ובהיותו מפקד הגדנ"ע בכפר סבא וסביבתה לא חסך כל מאמץ בארגון, ליכוד והדרכת חניכיו. קנה לו שם בעיקר במסירותו לפקודיו בני עדות המזרח, אשר היה להם כאב דואג. בימי חג הפסח תש"ח הצטרף לפלמ"ח ונשלח לנגב, ובאחד הקרבות על ביר-עסלוג' (רביבים), ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948), נפל חלל יחד עם עוד כמה מחבריו בעלותם על שדה מוקשים שנזרעו בידי האויב. אברהם הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברביבים.