לוי, אברהם (“אברמיקו”)

בן שלמה ושרה. נולד ביום י"ד באייר תרפ"א (21.5.1921) בסלוניקי שביוון. כל תלאות הכיבוש הנאצי עברו עליו ביוון ובילדותו "עסק" במכירת סיגריות. הוא למד בבית הספר יסודי ובבית ספר תיכון בעיר הולדתו ובשנת 1945 עלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער". שנתיים עשה באיילת-השחר וכחבר במשק קבוצתי עמד לפקודת ה"הגנה" ויחד עם חברי-משק רבים וחברים במשקי-הסביבה, עלה אברהם לנאות-מרדכי ולביריה. הוא השתתף גם בהסרת המצור על משק כפר-גלעדי, שהטילו הבריטים במלחמתם בעלייה הבלתי-ליגלית. אברהם גויס לצה"ל במארס 1948. הוא לחם במלחמת-השחרור ונמנה עם הפלמ"ח בחטיבת "יפתח". כעבור זמן עבר קורס בבית-הספר הצבאי להיגיינה ומונה אחראי לתברואה בחטיבה אשר עמה ירד לנגב. שם נפצע בהפצצה על השיירה שנסע בה. כשלושה חודשים לאחר תום מלחמת-השחרור הצטרף לצבא-הקבע. בשנים 1955-1956 עבר קורסים של משרד-הבריאות והוסמך כמפקח אנטימלריה ואח ברפואה תעשייתית. חברו הקרוב סיפר כי לאברהם לא היה קשה להתיידד עם כל איש ובנקל קשר קשרי-ידידות עם כל מי שפגש בו. כן מציין החבר כי עם כל אדם היה מוצא שפה משותפת. הוא היה רגיש לאסתטיקה ולנקיון. הוא אהב טבע והקדיש הרבה מזמנו למוסיקה ולפריטה על גיטרה. חביב היה ומקובל על כל חבריו ועם זאת צנוע ועניו. היה טוב לב ושמח בחלקו. הוא היה בעל נאמן לאשתו ואב מסור לבנותיו. ביום ט"ו בשבט תשל"א (10.2.1971), נפטר רס"ר אברהם בעת שירותו, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אישה ושתי בנות.