לוינשטיין, צבי

צבי, בן רחל וגדליהו, נולד ביום ז' בסיון תשי"ד (8.6.1954) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוגמא" על-שם הנרייטה סולד ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ה' בתל-אביב. מגיל צעיר התבלט צביקה כתלמיד שקדן ובעל כוח רצון חזק וכתלמיד מצטיין זכה בציונים מעולים. הוא היה חובב ספורט והגיע להישגים טובים בתחרויות אתלטיקה שונות, שייצג בהן את בית-ספרו. ככל שהתבגר, התפתח כושר המנהיגות שלו והוא שימש תמיד דוגמא לחבריו כתלמיד שקדן וכנער ישר ובעל מצפון. מנעוריו אהב להאזין למוסיקה קלאסית ונהג לבקר בקונצרטים. הוא התעניין במדעים המדויקים ואף היה קשור למכון וייצמן למדע. הוא בנה בכוחות עצמו טלסקופ, ליקט חומר על הטיסות אל הירח ואף נהג לבקר במצפה ברמת-גן. כשהחל ללמוד בבית-הספר התיכון, התגבשה אצלו החלטה נחושה "לעשות הכל" כדי לזכות בתואר אקדמי במדעים המדויקים. לפיכך בחר ללמוד במגמה הריאלית ועשה שם חיל רב. בתקופת הלימודים בבית-הספר התיכון הלך והתגבש כאישיות חזקה ותקיפה. הוא לא היה מבזבז זמן לריק ואת שעות הפנאי בתום הלימודים הקדיש לאחד משטחי התעניינותו – לפי סולם עדיפויות שקבע לעצמו. צבי היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. קשור היה מאוד לאמו ונהג לשוחח עמה ועם אביו בנושאים שונים שהעסיקוהו ובדבר תכניותיו לעתיד. כשהיה בן שבע עשרה נסע לחו"ל והתארח אצל משפחה יהודית באנגליה. אחרי שחזר לארץ קיים קשר מכתבים הדוק עם מארחיו בחו"ל. צבי גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ותקופת הכשרה נשלח לשרת באחת מיחידות החיל באזור הדרום. הכל הכירוהו כחייל מצוין וממושמע, אחראי ומסור לתפקידו, ששימש דוגמא לחבריו ביחידה במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. במשך כל תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והקפיד על כתיבת מכתבים. מעולם לא התלונן על קשיים, כדי שלא לצער את הוריו, ואת כל חופשותיו נהג לבלות בחברת בני משפחתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה צביקה בסידרת חינוך בפתח תקוה. יחד עם אנשי יחידתו הועבר לאזור הקרבות בסיני. בלילה הראשון למלחמה נפגע הטנק שלו והוא נפצע קשה והועבר לבית-החולים "הדסה" בירושלים. שבועיים ימים נאבק על חייו אך כל מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם צבי הי"ד שירת ביחידת שריון כאיש צוות טנק. למן תחילת הקרבות במלחמת יום-הכיפורים הוא הוכיח עצמו כאיש צוות מעולה והטנק שבו לחם גרם לאויב אבדות קשות ובלם את תנועתו. זכרו של סמל צבי הנו קודש וננצרנו בלבנו בגאון. יהי זכרו ברוך"